ספר זה עוסק במגוון סוגיות מתחום הדת, התרבות והסוציולוגיה של העולם היהודי בזיקה לריחות, בשמים וקטורת. הספר מטפל בקשת של נושאים הנוגעים לתרבות החומרית, להלכה, למנהג, להגות, לאמונות והשקפות עולם. בין הנושאים הנידונים בספר: פרקטיקות וטכניקות הכנה של בשמים, שילובם בטקסי דת ובמנהגים, מקומם בסימבוליקה של עולם הקבלה והמיסטיקה, השימוש בבשמים ובקטורת במסגרת הבית בשגרת היומיום, בליטורגיה של בית הכנסת ובמעגל החיים היהודי, כגון טקסי נישואין וברית מילה, מצד אחד, ואירועים עצובים, כגון מוות, קבורה ואבלות, מצד שני.
פרקי הספר דנים בכמה שאלות יסוד: כיצד רואים המקורות היהודיים את חוש הריח מעבר לתפקידו הביולוגי? מדוע ריחות נקשרו לנשמת האדם או לעולם הנשמות בגן עדן? באילו עיתויים שולבו בשמים בעולם המנהג ובמעגל החיים היהודי ומהם הטעמים לכך? מדוע ביהדות, כמו בתרבויות אחרות, מיוחסים לקטורת כוחות חיוניים יוצאי דופן? האם היהדות שונה מדתות אחרות בנושא של סימון מעמדי בחברה על פי ריחות? מה יחסם של בעלי ההלכה הקדמונים והמאוחרים להתבשמות של נשים? השאלות הללו נבחנות לאור ניתוח של טקסטים מסוגות ספרותיות מגוונות, יהודיות ונוכריות.