הקומדיה הממשלתית - יובל שטייניץ

אסופת מאמרים מקיפה זו מציגה מנקודות מבט שונות את יישומיו של "חוק זכויות נפגעי עבירה" בזירה האישית, החברתית והמשפטית. פרקיו השונים של הספר, אשר נכתבו על ידי אנשי אקדמיה ושטח בתחום, מתארים ברצף של ציר הזמן את המסע לקידום זכויותיהם של נפגעי העבירה וכן את האופן שבו מיושם החוק. לצד הישגיו של החוק, משרטטים הפרקים גם את האתגרים ואת המהלכים הנדרשים כדי להיטיב את מצבם של נפגעי העבירה, בני המשפחה והקהילות שנפגעו. פרקי הספר מעמיקים בזכויותיהם ובמעמדם בהליכים המשפטיים של נפגעים מעבירות שונות: נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, שאירי עבירות המתה, חיילות וחיילים שנפגעו במסגרת השירות הצבאי ועוד. פרקי הספר מתייחסים לזכויות בשלבים השונים של ההליכים, כמו למשל הזכות להגנה מפני הפוגע או שלוחיו, הזכות לקבלת מידע והזכות להביע עמדה בצמתים שונים.

אסופה זו נועדה לאנשי משפט, טיפול וסיוע שרוצים להרחיב ולהעמיק בנושא, וכן למי שמבקש לקדם את הזכויות והעשייה לטובת נפגעי העבירה בישראל. משולבים בה סיפורי מקרה, פסקי דין תקדימיים ותיאוריות רלוונטיות אשר מנגישים לקורא את משמעותו של החוק ואת החיבור שלו למציאות היומיומית. עורכי הספר מבקשים להשמיע גם את קולם של הנפגעים והנפגעות אשר צועדים במסע ההחלמה שלהם.

את חוק זכויות נפגעי עבירה – מסע לשינוי משפטי וחברתי ערכו פרופ' אורי ינאי, ד"ר עו"ד בת-עמי ברוט, וד"ר עו"ד כרמית קלר-חלמיש, המעורבים במחקר האקדמי ובשדה המעשי בתחום נפגעי עבירה שנים רבות.

לצד פעילותו רבת-השנים כמתרגם שנתן צורה עברית למשוררים מן העת העתיקה עד המאה העשרים, פעל עמינדב דיקמן כחוקר, מסאי ומבקר ספרות. ב'שורות אחרונות' כונסו מבחר מאמרים, מסות ורשימות שפרסם במשך ארבעה עשורים בספרי מחקר ובמוספים ספרותיים, וכן הרצאות שבעל פה ומאמרים מן העיזבון שנדפסים כאן לראשונה.

הפרקים מציגים קשת ססגונית של תחומי עניין שבהם עסק דיקמן לאורך חייו: השירה הקלסית והתקבלותה, ספרות רוסית, נפתולי השפה העברית, אומנות הספר ותולדותיה ועקרונות התרגום. בכמה מן המאמרים, האישיים יותר באופיים, מתאר דיקמן את ראשית דרכו בתרגום ודן בפועלו של אביו, המתרגם שלמה דיקמן. מאמרים אחרים מניחים את היסודות לספר על תולדות התרגום העברי, שלא זכה להשלים את כתיבתו.

מן המאמרים נגלה בעל סגנון נוקב ומושחז, רב-אומן של עברית ייחודית ועשירה, כותב רווי תשוקת אמת לספרות ולספרים – אך ניבטת מהם גם דמותו של אינטלקטואל מעורב, שביקש להתוות דרך בתרבות העברית, לעצב את פניה ולהרחיב את אופקיה.