זוהי מדינה שלא השתנתה מאז ישב היטלר בלשכת הקנצלר בברלין.
כמובן, היטלר אינו שולט בגרמניה היום, המפלגה הנאצית הוצאה אל מחוץ לחוק, וגרמניה הפסיקה להשמיד יהודים או הומואים.
אבל היטלר, בואו לא נשכח, לא יצר את השואה: הוא פשוט פﬠל בסביבה חברתית שהזמינה את ביצוﬠה. הגרמנים היו מוכנים לפﬠולה.
היטלר, כלומניק ממוצא אוסטרי, שפך את שנאתו אל תוך הקלחת המבﬠבﬠת, אך הקלחת ﬠמדה ובﬠבﬠה שם ﬠוד לפני היטלר וגלויות הנוף הקיטשיות שלו. לבו של הﬠם הגרמני היה ﬠם היטלר, ואותו המון ﬠדײן מזדהה ﬠמו היום. השנאה ליהודי אז, והשנאה ליהודי היום, כפי שהיא מתוארת בספר זה, היא אותה שנאה ממש.
" לא ניתן לכבות את את השנאה בלבו של ﬠם, אם נתיר לה לבﬠור במחשכים. הגזﬠנות לא תיﬠלם מן הﬠולם אם נמשיך להשקות אותה בגשמי השתיקה.
אין גרמני שיינצל מן הרﬠל המפﬠפﬠ סביבו אם שﬠר הברזל של הצנזורה ימשיך להגן ﬠליו, ואף יהודי לא ישרוד אם ימשיך לשתוק.
אלו תולדות האנושות. זהו סיפורה של הדמוקרטיה. זוהי מהותו של הספר הזה. "