האם האנושות מסוגלת להתמודד עם עוצמת כלי הנשק שלה בלי להרוס את עצמה ? האם התקדמנו מבחינה מוסרית , או שמא נחרץ גורלנו לחזור על אותן טעויות שעשו אבות–אבות–אבותינו ? ומה יאמרו הארכיאולוגים של העתיד על השרידים שיגלו מהתקופה שלנו ( אם יישארו כאלה )?
הסוף תמיד קרוב מציע מבט חדש , מפוכח ואפוקליפטי על רגעים הרי גורל בתולדות האנושות , המחייבים אותנו להביא בחשבון את מה שנשמע כיום כמו פנטזיה : האפשרות שנסבול מגורל זהה לגורלם של כל העידנים הקודמים . הספר מביט מקרוב על קיצה המהיר של תקופת הברונזה ועל נפילתן של האימפריה האשורית , הבבלית והרומאית . הוא בוחן את ההשפעות הגופניות והנפשיות של רעב , מגפות , מלחמות עולמיות ואיום גרעיני . ולנוכח האירועים הללו , הוא שואל את השאלה הקשה מכולם : מהי הסבירות לכך שאסונות כלל–עולמיים משמידי–תרבויות יתרחשו שוב בעתיד ? אנחנו אמנם חושבים שהחיים הנוחים והבטוחים שלנו יימשכו לנצח , אבל כך הרי חשבו גם האשורים , הבבלים והרומאים ...