לא בכל יום נקרית לנו הזדמנות לפגוש מקרוב ולגעת במה שרובנו חוששים לגעת בו – מחלת נפש. הספר שלפניכם הוא יומן אישי, חושפני וכואב, של אם לילדה חולת סכיזופרניה של הילדוּת, המספרת את סיפורה האישי החל מרגע גילוי המחלה ועבור בימי האשפוז הקשים במחלקה פסיכיאטרית לילדים, תוך ניסיון כמעט סיזיפי להמשיך הלאה ולשמור על סוג של שגרה.
שבויה בעצמה אינו עוד חלון הצצה מהסוג שאליו הורגלנו. כתיבתה של נועה שטמלר כמוה כדלת פתוחה לרווחה המזמינה אותנו להיכנס אל עולמה של החולה ומשפחתה, שמתמודדות באומץ עם המחלה ועם הסטיגמה החברתית.