שערי האש

בשנת 480 לפני הספירה יצא צבא האימפריה הפרסית, שמנה יותר משני מיליון איש תחת פיקודו של המלך כסרכסס, לכבוש את יוון ולשעבדה, ולפתוח בפניו את הדרך לכיבוש אירופה כולה.

בפעולה נועזת שמטרתה לעכב, ולו לימים מספר, את מיליוני הפולשים, נשלח כוח מובחר של שלוש מאות לוחמים ספרטנים אל מעבר תרמופילי.
במשך שבעה ימים בלמו קומץ הספרטנים את הצבא הפרסי האדיר, עד שנפל אחרון הלוחמים. אומץ הלב העילאי שגילו שימש השראה ליוונים.

עד מהרה הם התאוששו, ובמהלך החורף והאביב של אותה שנה הניסו את הפרסים ושימרו את ניצני החופש והדמוקרטיה שעמדו בסכנת הכחדה.
הניצול היחיד מהקרב, נושא כלים ספרטני בשם קסאונס, שוטח בפני מלך פרס את סיפורו האישי ואת סיפורם של הלוחמים הספרטנים האחרים, בניסיון להסביר כיצד הצליחו מעטים כל כך לגרום לאויב אבידות רבות כל כך.

קסאונס חוזר אל ילדותו ונעוריו ומספר על החינוך הספרטני הנוקשה, אך בה בעת אנושי ואוהב, על האימונים האינסופיים, חישול הגוף והנפש, ההתגברות על הפחד והפנמת הערך העליון של ההקרבה למען העם והכבוד.

שערי האש הוא תיאור מבריק ומדויק של החיים בספרטה, המשלב יכולת סיפור יוצאת דופן עם פרטים היסטוריים.
זהו סיפור מרתק על עקרונות החיים והמוות בספרטה, ועל האנשים והנשים האגדיים שהעניקו לתרבות זו חיי נצח.