אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם האקדמי מצוירים כאן בהרחבה, בהומור סלחני ולעתים גם באירוניה נשכנית. זהו מסע אמיץ עתיר כלים ספרותיים מגוונים ומפתיעים, מסע לחישוף האירוע המכריע של הילדות: מסע אל הרגע שאין בלתו, רגע אשר ממנו והלאה נסגרים חיי הנער השקוע בדמיונות ונפתחים חייו של איש הכותב. זהו דיוקנו של אמן כאיש צעיר אש סודות המשפחה, סבלותיה ותסכוליה הופכים להיות הליבה של כתיבתו. עמוס עוז שוטח כאן סיפור חייהם, אהבותיהם ושיגיונותיהם של ארבעה או חמישה דורות: בני משפחת קלוזנר, כפריים מיערות ליטא ומלומדים מאודטה, בהם סבו של עמוס עוז מצד אביו, אלכסנדר קלוזנר, רומנטיקן מושבע, לאומן נלהב, משורר ורודף נשים המוקף לעת זקנתו באהבת נשים, וסבתו, שלומית לוין, אישה אירופית בעיני עצמה שהלוונט מעורר בה תיעוב ופחד, ואחי-סבו, הפרופסור הנודע יוסף קלוזנר. אף משפחת אמו של עמוס עוז מצוירת כאן על פני יריעה רחבה, החל באבי-סבו, אפרים מוסמן, שבהיותו בר-מצווה השיאהו לילדה בת שתים-עשרה והוא התעקש ועמד על זכותו לממש את ליל הכלולות מיד אחרי החופה, דרך סבו של עמוס עוז, נפתלי הרץ מוסמן, שנמסר בילדותו להיות שוליה של נסיכה רוסית ועשה חיל וסופו שעבד לעת זקנתו כעגלון במפרץ חיפה, ועד לדורות האחרונים, בלב נספר משתרע סיפורן של שלוש אחיות, אמו של עמוס עוז ושתי אחיותיה, כמו גם סיפור נישואיהם של הורי עוז: נישואים מוזרים, מלאי עדינות וייסורים, שהסתיימו בהתאבדותה של האם בעלת הנפש הפיוטית ובהשתנותו של האב, למדן חריף ובקי שלא זכה להגשים את חלומותיו ושימש רוב חייו ספרן בספרייה הלאומית. לא נפקד גם מקומן של דמויות ידועות: בעין חדה, במבט שארוגות בו שנינה וחמלה ופליאת ילד, מצייר עוז את דמויותיהם של טשרניחובסקי ועגנון, בן-גוריון ובגין, ועמהם שללש סופרים ומתקני עולם ותימהוניים ירושלמים, כמו גם מייסדי קיבוץ חולדה: דווקא הצדדים המגוחכים והנוגעים ללב שעוז מוצא בהם הופכים אותם לדמויות בשר ודם. כרקע לשלל העלילות המסועפות, האפיזודות המכמירות-לב והסצנות המבדחות משמשים חלומותיו ושאיפותיו של עמוס הילד, הספרים שאהב, הספרים שהוא עתיד לכתוב, וחיי היום- יום המוזרים, המפחידים והסהרוריים במקצת של יהודים מבוהלים, בעלי חלומות ובעלי שיגעונות, בירושלים של תקופת המנדט, במשך ימי המצור ומלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של המדינה. כל אלה מצטרפים לסיפור עמוק, מרתק וגלוי-לב, סיפור על אהבה וחושך, סיפור אשר בו האמת הביוגרפית והאמת הנפשית האפופה חלומות ודמיונות מתעתעות בקורא, מתגוששות, חוצות זו את זו בפליאה ילדותית ובהיקסמות גדושת המצאות. יצירה עשירה ברגעים מפעימים שבהם נחשף בתנופה אמנותית האישי ביותר לאום של מאורעות היסטוריים-לאומיים. כל אלה נפגשים כאן בחיתוך גורלי.
