"הקול והזעם" מגולל את סיפור התדרדרותה של משפחה קומפסון, אריסטוקרטים דרומיים ותושבי יוקנפטאווה, המחוז שבדה ויליאם פוקנר, באמצעות מונולוגים פנימיים של שלושה אחים: בנג'י המטורלל, "המפגר" שבימינו היה מאובחן כנראה כאוטיסט; קוונטין האינטלקטואל, שנשלח ללמוד בהרווארד; וג'ייסון הציני, האכזר ורודף הכסף והתהילה.
חלקו האחרון של הרומן מסופר מנקודת מבט של מספר חיצוני ומתאר את אם הבית השחורה דיסלי ואת התנהלותה בתוך המשפחה.
"הקול והזעם", שיצא לאור ב-1929, נחשב לספר הטוב ביותר של ויליאם פוקנר וייתכן ששימש גורם מרכזי בהחלטה להעניק לו את פרס הנובל. הרומן התקבל מיד בהערכה רבה מצד המבקרים שהיללו את השימוש המשוכלל שעושה פוקנר בטכניקת זרם התודעה, והשוו אותו לג'יימס ג'ויס ודוסטוייבסקי.
במהלך השנים זכה הרומן להצלחה כבירה גם בקרב קהל הקוראים וגם זכה לשני עיבודים קולנועיים (ב-1959 וב-2014).
התרגום החדש, המדויק והעדכני של שרון פרמינגר, בתוספת אילן היוחסין ותקציר הרומן, שניתנים בפתיח, מקלים את מלאכת הקריאה של הרומן המיוחד הזה, שפוקנר עצמו ראה בו את פסגת יצירתו.