בסוף המסע הארוך אל העיר המיתית בֶּכי, ולאחר שהצליח למנוע את נפילת המצודה שמרחפת מעל העיר, מגלה לאזלוֹ כי הפך לאל, ואילו סַראִי, האֵלָה תכולת העור שפגש בחלומותיו, הופכת לרוח רפאים. עד מהרה מתברר שהסכנה לא חלפה. מיניָה, הילדה האֵלָה, נחושה לנקום על הטֵבח במצודה, שבו הרגו תושבי העיר את האֵלים. כדי להציל את בכי, על סראי להשתמש בכישרון האֵלים שלה ולהיכנס לחלומותיה של מיניה, שם תוכל לגלות מה באמת התרחש ביום הטבח חמש־עשרה שנים קודם לכן.
בינתיים יוצאים לאזלוֹ וילדי האֵלים האחרים לחקור את המצודה ולחפש מענה לשאלות הנוגעות לעצם קיומם: מנין באו אבותיהם? מדוע הגיעו דווקא לבכי? ולאן נעלמו אלפי הילדים שנולדו במצודה במשך השנים? הם לא יודעים שבלב המצודה מסתתר סוד, וגילויו עשוי לשחרר אותם לחופשי, או להביא עליהם חורבן מוחלט.