המסע הסודי של ראובן זסלני

"...ויש לבן גוריון – מלכה על לוח השחמט. דמות מסתורית. ספינקס. ידה בכל ודרכה – בכל הכיוונים: לאורך ולרוחב. באלכסון ובקפיצה קלה. בפנים ובחוץ. בצבא ובביטחון. בדיפלומטיה ובשליחויות סודיות בארץ ובחו"ל. ראובן שילוח. הנאמן שבנאמנים, האיש שתמיד אפשר לסמוך עליו, לא יכזיב לעולם. והוא מצניע לכת ונחבא אל הכלים..."
דוד לזר על ראובן (זסלני) שילוח.
בנובמבר 1947, ימים אחדים לפני ההצבעה על חלוקת הארץ לשתי מדינות וסיום המנדט הבריטי, מביא איש המודיעין ראובן (זסלני) שילוח לידיעתו של דוד בן גוריון כי אפסו הסיכויים לנצח בהצבעה הגורלית באו"ם, וכי חזונו על מדינה יהודית בארץ ישראל עלול לעלות בתוהו.
בנקודת שפל זו יוזם זסלני תוכנית רדיקלית שתביא לניצחון בהצבעה ויוצא למסע חייו – הרפתקה מסוכנת שבמהלכה הוא אוסף מידע, מנהל מאבק מוחות מול יריבים בקהיר, בלונדון ובניו יורק ושם את נפשו בכפו כאשר מטרה אחת מדרבנת אותו חרף כל הקשיים: לפגוש את האיש עתיר האמצעים שבכוחו לשנות הכול.
בתום מסע מייגע ותובעני ניצב ראובן זסלני במשרדו של אחד מאילי ההון החזקים בדורו, ובפניו דילמה מוסרית וערכית הדורשת הכרעה מיידית. עליו לקבל בזמן אמת את ההחלטה הקשה ביותר בחייו ובחיי האומה כולה, החלטה שתוביל לחגיגות כ"ט בנובמבר ומיד אחריהן – למלחמה עקובה מדם.
נעם נחמן טפר עוסק כיום בפיתוח מודלים המשמשים לגידור סיכונים. המסע הסודי של ראובן זסלני הוא ספרו השלישי. ספרו הראשון, אלי כהן – תיק פתוח, ראה אור בשלוש מהדורות וחשף אחרי יובל שנים כיצד ומדוע נלכד הלוחם אלי כהן, האיש שלנו בדמשק. ספרו השני, לילהאמר – תיק פתוח, ניתח לעומק את ניסיון החיסול הכושל של המוסד בעיר לילהאמר בנורבגיה, ועל פיו הפיק ערוץ שמונה של הוט את הסרט קללת לילהאמר, שהמחבר הוא אחד מיוצריו.
המסע הסודי של זסלני כתוב בסוגה חדשה יחסית המשלבת ממצאי מחקר עם בדיון יצירתי שנועד להרחיב את מעגל המתעניינים והקוראים אל קהלים נוספים, לאו דווקא אקדמאיים. דמותו של ראובן (זסלני) שילוח, איש המסתורין של שני העשורים האחרונים למנדט והעשור הראשון למדינה, מתאימה לסוגה החדשה הזו ככפפה ליד. נעם טפר מתאר סיפור מרתק של רוח התקופה בשבוע האחרון שלפני ההצבעה הגורלית באו"ם על תוכנית החלוקה, החששות של משלחת הסוכנות היהודית מתבוסה והתכסיס בו נקטו דוד בן גוריון ואיש סודו זסלני כדי להבטיח את הניצחון נגד כל הסיכויים ובכך לסלול את הדרך להכרזת העצמאות. פרופ' יואב גלבר.