ספר זה מבקש לפצח את חידת יצירתו של יורם קניוק (1930–2013), אחד מהקולות הייחודיים בספרות העברית. דרך מסע מרתק בארכיונו האישי, הכולל כתבי יד, מכתבים ומסמכים, המחקר חושף את המארג העדין שבין חייו של היוצר ובין עולמו הספרותי.
למרות, ואולי בגלל, העושר העצום של יצירתו, עד כה לא נכתבה על קניוק מונוגרפיה מקיפה. הספר שופך אור על יצירתו של קניוק, מתאר את שורשיה ואת חדשנותה, מעלה שאלות על אודות הקשר בין אירועים מכוננים בחייו ובין נושאי היצירה והתפתחות הפואטיקה שלו, ומציע למקם את יצירתו בצומת מרתק בין הספרות הישראלית לספרות העולמית, תוך הארת הדיאלוג המתמיד שניהל עם זרמים ספרותיים מגוונים.
שלושה שערים פותח הספר במסע זה: הראשון מתחקה על הצלקות של המלחמה והטראומה, השני משרטט את תהליך התגבשות דמותו כיוצר, והשלישי מתבונן במבט חודר במחלה ובזקנה. בכל שער נשזרים דיונים ביצירותיו לצד חומרים ארכיוניים שטרם ראו אור.
הספר איננו ביוגרפיה במובן המקובל של המילה, אבל הוא משיק לרעיון של כתיבה ביוגרפית ומציע מודל חדש המשלב חקר ארכיוני וניתוח ספרותי. גישה זו מאפשרת הצצה נדירה אל המרחב שבין חיים ליצירה.