ספרו החדש של עוזי רבי מבקש להנגיש לקורא הישראלי את סיפורה יוצא הדופן של מדינת איחוד האמירויות הערביות. מדינה זו, אשר הדהימה את המזרח התיכון באוגוסט 2020 בהכרזה על הסכם נורמליזציה עם מדינת ישראל, נוסדה בשנת 1971 כפדרציה בת שבע אמירויות – אבו דאבי, דובאי, אל-שַארִקַה, עג'מאן, אום אל-קיווין, פוג'יירה וראס אל-ח'ימה.
עוזי רבי מגולל את סיפורה של הפדרציה ונדרש לתהליך ההיסטורי שבו נדחקו שבטי מדבר לחופו של המפרץ ופיתחו מיומנות בתחומי הספנות, ציד הדגה וחקלאות מוגבלת למחייתם. לעת הנסיגה הבריטית מהמפרץ בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 התאחדו אותן אמירויות מכורח הנסיבות לכדי יצירת פדרציה. הישות המדינית החדשה נראתה בשעתו שברירית ומלאכותית עד כי מעטים העניקו לה סיכוי לשרוד, אולם בחלוף העשורים היא הזדקרה לעין כל והאפילה על חברותיה הערביות.
איחוד האמירויות היא מדינה עתירת ניגודים שקודקודה הכלכלי, דובאי, הוא סמל לקדמה, שפע וחדשנות המתקיימים לצד מסורת ערבית-שבטית עתיקת יומין. תמונת הרקע של נשים קרייריסטיות ועצמאיות המנהלות את עצמן במבנה פטריארכלי שמרני, או של ביטחון אישי וסוציאלי לצד כללים נוקשים, כל אלה משמשים בערבוביה והם חלק מהפאזל האמאראתי. מהדיון המעמיק המוצע בספר ניתן להבין כיצד הפכה איחוד האמירויות הערביות למוקד אזורי חשוב בפיתוח מגמות הנושאות עמן תקווה למזרח תיכון אחר.
עוזי רבי הוא פרופסור מהמניין באוניברסיטת תל אביב. שימש כראש החוג ללימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון, וראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. מבין ספריו: "זמן איראן" (עורך, הקיבוץ המאוחד, 2008), "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת" (הקיבוץ המאוחד, 2014), "בחזרה לעתיד: המזרח התיכון בצל האביב הערבי" (רסלינג, 2016), "דאעש וחזון המדינה האסלאמית" (יחד עם מיכאל ברק, רסלינג, 2021).