התחבר | משתמש חדש | אורח/ת | מעקב הזמנותרכישת Gift Cardרכישת Gift Card
לוגו דני ספרים
שירות ומכירות
02-6248293 
(0)
משלוח מוקפד ואכותי בחינם ! ברכישה של 199  לנק' מסירה, ובקנייה מעל 249 ₪ משלוח בחינם עד הבית !
באתר זה ניתנת לעיתים הנחות על המחיר הקטלוגי. הנחות אלו אינן מבצע. מבצעים מתקיימים מעת לעת לתקופה מוגבלת, כמפורסם באתר ובהתאם לתקנון.
  • בחירה בהוראה כקריירה שנייה - יצחק גילת

בחירה בהוראה כקריירה שנייה - יצחק גילת

מק"ט מוצר: 058500016601
בחירה בהוראה כקריירה שנייה: בראי המחקר.

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של המורים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה.
הם נכנסים להוראה בגיל מבוגר יותר, הם מביאים איתם ניסיון תעסוקתי קודם, כמו גם את חוויותיהם האישיות כהורים בבית הספר.
מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בקליטתם המיטבית בבתי הספר ובגני הילדים, ובאופן הזה לרתום את ניסיונם לתרומה לקהילה הבית-ספרית.

בחירה בהוראה כקריירה שנייה מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של בחירה והתנסות בהוראה כקריירה שנייה.

היבטים אלה כוללים בין השאר מאפייני כניסה להוראה של מורים חדשים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה;
הדהודים ושילובים של קריירה ראשונה בקריירה שנייה בהוראה - האתגרים, ההתלבטויות;
"חִברוּת" לתרבות המתמטיקה והתמקדות בהייטקיסטיים שבחרו לעזוב את עולם ההייטק לטובת הוראה בבית ספר;
דפוס של מעבר בין קריירות המתרחש באותו שדה מקצועי;
מבט חברתי על מורים בקריירה שנייה;
הכשרת מורים בתוכניות חותם ותוכנית תל אביב, וכן מורים המאופיינים כ"מורים מוכווני צדק חברתי".

-----

העורכים: ד"ר סמדר בר-טל היא מרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.
בעבר כהנה כראשת התוכנית לבית הספר העל יסודי במכללת לוינסקי לחינוך.
מחקריה עוסקים בממשק בין הכשרת מורים וכניסתם להוראה של מורים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה

פרופ' יצחק גילת הוא פסיכולוג, מרצה לפסיכולוגיה ושיטות מחקר במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט;
מכהן כראש רשות המחקר במכללה; מחקריו עוסקים בממשק בין חינוך לחברה, הכולל נושאים כמו רב-תרבותיות, מעורבות הורים במערכת החינוך ומעמד המורה בחברה.

מחבר/ת יצחק גילת / סמדר בר טל
מק"ט מוצר 058500016601
שם יצרן רסלינג
זמן אספקה 4-8 ימי עסקים

אולי יעניין אותך גם

  • רציונליות בטכנולוגיה

    הדיון בפילוסופיה של הטכנולוגיה החל באמצע המאה ה-20 בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת במלחמות העולם. כיום, השפעתה של הטכנולוגיה ניכרת בכל המישורים, ותקציביה גדולים לאין ערוך מתקציבי המדע. יתרה מזאת, כיום חלק ניכר מהמדע הוא מדע יישומי הנגזר מהדרישות הטכנולוגיות, והסדר שלפיו הטכנולוגיה נגזרת מהמדע הוחלף בסדר שלפיו המדע נדחף על ידי הטכנולוגיה. התפתחות הטכנולוגיה הגיעה לנקודה שבה מחד גיסא יעילותה לרווחת האדם והחברה הולכת וגדלה, ומאידך גיסא הסכנות העולות ממנה לאנושות הולכות ומתרבות. במצב עניינים זה ישנה חשיבות רבה לשאלת הרציונליות בתהליך ההתפתחות הטכנולוגית על מאפייניה הייחודיים.

    המדע מיוחס לתיאוריה ונתפס כרציונלי, ואילו הטכנולוגיה נמצאת ברקע, והדיון הפילוסופי בה מצומצם מאוד. תהליך ההתפתחות המדעית מתקיים לרוב במרחב חד-ממדי-פיזיקלי שבו נבחנות תיאוריות אל מול העולם בתצפיות וניסויים. מנגד, תהליך ההתפתחות הטכנולוגית מתקיים במרחב רב-ממדי שבו הגורם האנושי לוקח חלק מרכזי; הטכנולוגיה תלויה בחברה – בצרכים, בסביבה, בתרבות, בפוליטיקה, במרחב שבו היא מפותחת ובאלה המשתמשים בה, אבל אין שום גורם בדומה לקהילה המדעית המבקר את התהליך, זולת צרכניה.

    חוסר הדיון ברציונליות של תהליך התפתחות הטכנולוגית עלול לגרום לנזקים בכל פירמה טכנולוגית-עסקית, בתחומים דיסציפלינריים שלמים, ובחברה בכלל. למשל, תחום המעבדים הדיגיטליים העולמי התמכר מראשית דרכו לחוק מור אשר לפיו התקיימה ההערכה שמידי כ-18 חודשים יוכפלו מהירות המעבדים ונפח הזיכרונות הדיגיטליים. אולם הטכנולוגיה הגיעה לנקודת קצה ואי אפשר להמשיך בתהליך הזה עוד זמן רב. נשאלת השאלה: כיצד קרה שחברות הענק בתחום, כגון INTEL, IBM, AMD, לא ניסו לערער על האסטרטגיה הזאת? העולם עומד כיום בפני בעיה בתחום המחשוב – ייתכן שהפתרון יהיה מחשוב קוונטי, אבל לכך נצטרך להמתין עוד זמן רב.

    המחיר שלנו: 75