משבר האמון אינו רק משבר של התקשורת, של מנגנון הייצוג הפוליטי ושל מערכות המשפט או הבריאות – מדובר במשבר תרבותי-חברתי רחב היקף. המחברים מראים כיצד המשבר מתבטא ומשפיע על היחס הציבורי לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ועל יחס הציבור לחיסוני הקורונה.
פייק ניוז ועובדות אלטרנטיביות תמיד היו, אולם התופעה שאנו חווים לאחרונה שונה, שכן לא מדובר רק בחדירה של שקרים, בדותות, תיאוריות קונספירציה, תעמולה ומידע לא אמין אל מערכות התקשורת השונות והפצתם ברשתות החדשות, אלא מדובר באובדן רחב היקף של אמון הציבור במידע שהוא מקבל מהעיתונות ובערעור המשקל של מידע אמין ובדוק. הציבור מאבד את היכולת לנהל שיחה משמעותית על ענייני היום, על אקטואליה, על מוסדות החברה, על כלכלה וחברה, על מדיניות ציבורית, על ערכים, אתיקה ואחריות, ועל הקשר בין מעשים וסיבות להשלכות ותוצאות.
אפשר להסביר את חדירת הפייק ניוז לנוכח שינויים טכנולוגיים, כלכליים, מקצועיים, כמו גם לנוכח כניסתן של רשתות המידע והרשתות החבריות, אבל עיקר השינוי הוא שינוי חברתי, פוליטי, תרבותי וערכי. חוסר האמון בתקשורת ובפוליטיקה הוא חוסר אמון בערכים: ערכים ליברליים, הומניסטיים, המבוססים על נאורות וזכויות האדם. ערכים אלו הולכים ונחלשים בעולם כולו – גם בישראל. באמצעות ניתוח של טקסטים פופולריים ושל התנהלותה של החברה הישראלית בעת המשבר הפוליטי והבריאותי של השנים האחרונות חושפים המחברים את ההיקף, המשמעות והעומק של התופעה.
ד"ר יובל קרניאל הוא משפטן, חוקר תרבות, תקשורת ומומחה לאתיקה. כיהן כרקטור ומשנה לנשיא בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים; היה היועץ המשפטי של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, חבר מליאת רשות השידור; ממייסדי התנועה לחופש המידע ותנועת ישראל חופשית. מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן.
ד"ר עמית לביא דינור היא דיקנית בית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן. חוקרת ערכים ואידיאולוגיה בתכנים ויזואליים ובתרבות דיגיטלית; כיהנה כחברת מועצת הקולנוע וחברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. מחברת שותפה עם יובל קרניאל של הספר "Privacy and Fame", Lexington books (2016).