ז'וליה קריסטבה ביקרה בישראל בשנת 2006. בעת ההיא החמאס עלה לשלטון ברצועת עזה. יצחק בנימיני ביקש לנצל את ההקשר הפוליטי הזה כדי להעלות הרהורים עם קריסטבה ביחס לאופן האנטגוניסטי שבו מוצג היום האסלאם.
"הדין המאוּוה על ידי מעשה ההתאבדות, והצפוי אחריו, נובע מערכאה משפטית ללא ייעוד אבהי, מבית דין מופשט, כלי מכני של על-אני חמור שבתוכו השנאהבה בין אב לבן, בין בורא לברוא, נמחקת, מוכחשת, מתמוססת. […]
השקיעה הקנאית של האסלאם מעלה שאלה כללית יותר בנוגע ל-homo religiosis , הקשורה לעצם המבנה שלו: הוא אינו יכול לחרוג משנאהבה אלא כשהוא עושה צעד אחד הצידה: כשהוא מתייחס לעצמו כמושא חשיבה. כשהוא מפתח את התיאו-לוגיה שלו"