זהו אחד מספרי היסוד של המחשבה הפילוסופית החדשה. השאיפה של המדע עד זמנו של קאנט (1804-1724) היתה להשיג ולהבין את הממשות כפי שהיא עצמה. קאנט צמצם את אפשרות-ההכרה לתופעות שבחלל ובזמן. אין בידינו להכיר את הדברים כשהם-לעצמם, אלא את עולם התופעות בלבד. אך התופעה איננה ממשות הקיימת בפני עצמה. ההשגה היא לעולם ניסיונית, ארעית, ומטיבה היא מקוטעת וחלקית. המציאות האובייקטיבית היא מן הבטחה שלא תבוא על מילואה לעולם. חלקנו הוא לרדוף אחריה בלי להשיגה לעד.