במאמר הפותח את האסופה כותב שמואל ארליך שפירוש החלום אפשר לפרויד לגלות כי ״חיי הנפש, על חלקיהם הלא־מודעים, עשירים ויצירתיים אך גם מורכבים ובעייתיים הרבה יותר מהתמונה הנפשית המצומצמת והמוגבלת יחסית שמשתקפת באמצעות המודעות". חקר החלום מוביל לעולמות נרחבים, מורכבים ופוריים, הן בעבודה הן בכתיבה הפסיכואנליטית. גם היום, 125 שנים אחרי פרסום פירוש החלום, העבודה עם החלום והכתיבה עליו מאתגרות את הדמיון.
תשעה כותבים - שמונה פסיכואנליטיקאים ואומן אחד - חוזרים באסופה זו אל החלום מנקודות מבט עכשוויות ומגלים בו פנים נוספות. שמואל ארליך ואיתמר לוי מתווים את הפרספקטיבה ההיסטורית של פירוש החלום;
יוסי טריאסט מרחיב את נקודת המבט הקלסית ונוגע ברבדים חברתיים ופוליטיים; ענת ברעם קרובה יותר לגישה הקלייניאנית, שרה קולקר נוטה לגישה הוויניקוטיאנית ודנה אמיר ואבנר ברגשטיין קרובים למסורת ביון. חגית אהרוני ויונתן הירשפלד, האומן שבחבורה, מרחיבים את השיח הקליני ודנים בקשר שבין החלום לבין הספרות והאומנות.
עם כל העושר והידע שצברה הפסיכואנליזה מאז ימי פרויד, החלום מזכיר לנו, ושוב בניסוח של שמואל ארליך, "שאנו נמצאים לנצח בעמדת הלא יודעים, ושאנו מנסים כמיטב יכולתנו לגלות צפונות ומשמעויות".