"במשך שנים הדריכה אותי המשאלה להיות אדם בעל זהות אחת, אמת אחת, היגיון אחד וצדק אחד עד שהבנתי שמשאלה זו היא המקור העיקרי לסבלי."
דפנה גילתה שלמרות שהיא משתוקקת לרדת במשקל יש בה קול חזק שפועל הפוך, שרוצה ספונטניות, רוצה להשתחרר מהמחשבות הטורדניות על קלוריות, וסולד מהמאמצים הנואשים להרשים את הסביבה במראה צעיר, סקסי ורזה.
יעל שסבלה מחרדת נהיגה חשפה מתוכה קול שרוצה להישאר מוגבלת בנהיגה כדי להשתחרר מתפקידה כ"נהגת המשפחה", קול שרוצה לטפח לעצמה חיים יותר עצמאיים בלי לחוש אשמה.
"אני בקושי גורר את עצמי לעבודה, המטופלים שלי ממתינים במסדרונות, ואתה טוען שיש בי קול שרוצה את הדיכאון?" התלונן ד"ר מלמד. רק אחרי שפרם את הקשר בין אחריות מלאה על חייו לרגש האשמה, פרץ ממנו זרם רעיונות. "אז הקול שרוצה דיכאון רוצה למעשה סגנון חיים פחות תחרותי ומתיש, רוצה ליהנות מקשר זוגי, מיניות ואהבה, ופועל בדרכו להחליש את הקול ההישגי."
תרפיית הקולות היריבים – גישה פסיכולוגית מעשית, חדשנית ונועזת, סייעה לשלושתם להשתחרר מעמדה של סובלים ומאשימים ומהאמונה בערכים כמו צדק, היגיון ואמת אשר לעתים הופכים לנשק במערכות יחסים. היא עודדה אותם לקיים דיאלוג פנימי לשיתוף פעולה בין הקולות היריבים בתוכם, בדומה לבני זוג בעלי רצונות מנוגדים שבוחרים ללמוד לחיות בשיתוף ואהבה. דפנה התייצבה במשקל גופה, השתחררה מהמחשבות הטורדניות והתאמצה פחות להרשים את סביבתה; יעל חזרה לנהוג רק לאחר שהצטרפה לקבוצת רוכבי אופניים, קבעה לנסוע עם חברות לחו"ל והשתחררה מתפקידה כנהגת המשפחה; וד"ר מלמד אימץ סגנון חיים יותר חברתי-זוגי ופחות תחרותי