בשלוש היממות של קרבות ההבקעה לצליחת התעלה נהרגו לצה"ל 500 לוחמים. 50% מהם, כ-400 לוחמים – ללא צורך.
* האם מפקד בכיר הפר ביודעין פקודות של הממונים עליהם, הפרות שגרמו לתוצאות הרות נפגעים?
- הכיצד נערכו קרבות בגזרה המרכזית של חזית הדרום ללא מודיעין ראוי?
- מדוע לא נפתחו הצירים לתעלה כדי להעביר בהם את הגשרים לצליחה?
- מדוע לא נערכו תצפיות לגילוי המערך המצרי על ציר "טרטור" לפני קרב ההבקעה לצליחה?
- מדוע לא בוצעה ההוראה לפינוי המעוזים בתעלה אם יהיו בסכנה?
- מדוע לוחמי השריון לא עברו תרגולת התחמקות מטילי הסאגר המצריים ומדוע לא הועבר המידע עליהם מיחידה ליחידה גם כאשר התגלתה יעילותם הקטלנית?
* מדוע לא קודמו כוחות השריון לתעלה מבעוד מועד כדי למנוע פגיעה בהם בדרכם?
בספר עולות השאלות העיקריות באשר לקרבות הזירה המרכזית של חזית הדרום במלחמת יום-הכיפורים.
■
יצחק (איציק) אגם, קצין בגדוד הסיור 87 של אוגדת שרון במלחמת יום הכיפורים, גדןד שהוביל את הכוחות שהבקיעו את המערך המצרי במבצע "אבירי לב" לצליחת התעלה. הוא עצמו נפצע בקרבות, ומנסה עתה לתת תשובות לשאלות אלו ואחרות שעלו במלחמת יום-הכיפורים ואחריה בחזית הדרום.
מאז המלחמה הקשה ההיא, הוא חוקר מהלכים רבים בחזית הדרום והמסקנות, ובהן לא מעט טעויות ומחדלים של מפקדים בכירים, מובאות בספר בהרחבה.
"גבורת לוחמים שגיאות גנרלים" משלב את סיפורו האישי של קצין הסיור בקרבות יום-הכיפורים, עם סדרה ארוכה של שגיאות ומחדלים שאילו נמנעו – היה המחיר ששילמו מדינת ישראל וצה"ל נמוך בהרבה.
לצד האירועים הדרמטיים, מובאים בספר הקלטות קשר, ראיונות וסטנוגרמות מחזית הדרום, המאששות את דברי המחבר.