סיפור לידתה והתעצבותה של יחידת החילוץ וההצלה בהיטס של חיל האוויר שמספרה 669 הוא סיפור מסקרן במיוחד, המורכב מאירועים, מתהליכים ובעיקר מאנשים יוצאי דופן.
669 היא יחידה מיוחדת במינה, שאת קורותיה מגולל בספר זה איתי אילנאי, בנו של מפקדה השלישי של היחידה - אל"מ (במיל') אבנר אילנאי.
ביוני 1972 נפצע סגן נעם ארנון בעת שנטש את מטוס הפנטום שלו מעל הים התיכון.
כוחות ההצלה שהוזנקו לעברו מצאו את ארנון בחיים, אך נכשלו בניסיונם לחלץ אותו. גופתו שקעה במצולות ולא נמצאה מעולם.
מותו של ארנון ולקחי מלחמת יום הכיפורים, שפרצה זמן קצר לאחר מכן, הובילו את חיל האוויר הישראלי למסקנה שעליו לייסד גוף מקצועי שתפקידו השבת טייסים נוטשים לבסיסם.
באפריל 1974, מתוך שני צריפים קטנים בבסיס תל נוף, קמה יחידת החילוץ 669.
בתחילת דרכה היתה 669 עוף מוזר שחייליה זכו לכינוי "פרטיזנים", ובצדק.
הם היו צעירים פרועי שיער שמצאו מפלט בנחלים של חצי האי סיני ובמעיינות הגליל. הם צדו חמורים ונחשים, בישלו ואכלו אותם, ואז רצו לספר על כך לפקידת המבצעים.
אבל דווקא מתוך המרחב הפרוע הזה צמחה לה יחידה מיוחדת במינה, שמשמשת היום כיחידת החילוץ הלאומית של מדינת ישראל.
בארבעים שנותיה השתתפה 669 באין-ספור מבצעי הצלה, מאיתור מטיילים אבודים במדבר יהודה ועד לחילוץ הנועז באסון השייטת.
הספר חושף לראשונה כמה מהמבצעים הללו, המובאים מפי אלו שהשתתפו בהם, אך בעיקר הוא מגולל את סיפור לידתה והתבגרותה המופלא של יחידת החילוץ של חיל האוויר.
איתי אילנאי, יליד 1981, הוא עיתונאי המתמחה בתחקירים ובכתבות מגזין.
הוא גדל בבסיס חיל האויר בחצרים ובשכונה הצבאית ביבנה, שירת כלוחם במגלן, ובעל תואר ראשון במדעי המדינה ובתקשורת מאוניברסיטת תל-אביב.