דמעות של ילדים הוא ספר המשך לילדים של אף אחד. דרך שירים צלולים ופשוטים לכאורה, אך טעונים, מתוארת מציאות חייהם השברירית של ילדים בסיכון, ויש בקרבנו רבים כאלה.
ספר זה עוסק בעיקר בסבלם של ילדי גירושין, של ילדי אימהות לא מתפקדות או נוטשות, של ילדים מוכים בבית ובחוץ, של ילדים שנפלטו אל הרחוב, של ילדים בשולי הזנות והעבריינות ושל ילדים ערבים ובדווים.
מאחורי כל שיר מסתתר סיפור אמיתי שהמחבר שמע מיד ראשונה, שנייה או שלישית. מבעד לשירים עולה זעקתם של ילדים אלה, שלא חטאו, המבקשת להפנות אליהם תשומת לב ציבורית וממסדית. בין השירים פזורים גם קטעי עדוּת אותנטיים, מצמררים ברובם, ממקורות שונים. "דמעות של ילדים", כתב אריך קסטנר, "אינן קטנות יותר".
יהודה אטלס הוא אביהם מולידם של שירי "והילד הזה הוא אני".
הוא אב לשלושה, סב לארבעה וסבא רבא לשלושה. זהו ספרו ה 37.