האש הרגילה, ספר שיריו השני של אלחנן ניר, הוא מסע לירי מלא חיים וגעגוע. הקובץ נע בויזואליות עזה בין עולם הישיבות בו גדל המשורר ואווירת האמונה האידיאולוגית בה התבגר, לבין פינות שונות וקשות בחברה הישראלית. בתווך מתגלים החדרים הפנימיים של הבית ושל המשפחה הנבנית, בהם הוא מבקש למצוא מנוחה. הספר נחתם במחזורים נוגעים במיוחד הסובבים סביב שיגעון, זקנה ומעשיָה ייחודית על אישה שהתעברה ולא ילדה.
"לא כל משורר ניחן בתעוזה שבה ניחן אלחנן ניר. ההליכה האמיצה שלו בין "פנים" ל"חוץ", בין חיים למוות, בין עולמות שממעל לעולמות שמתחת – מושכת את הקורא כמו אבן שואבת" (מתוך דברי השופטים, פרס רמת גן לספרות, 2010)
"אין ספק שניר יודע להלך בחן רב בין הטיפות: להיות ממסדי ואנטי-ממסדי, "תורני" ו"ניו אייג'י". הגמישות הזאת, בתוספת כישרון לא מבוטל כמשורר, הופכת את ספרו למעניין במיוחד" (אלי הירש, ידיעות אחרונות, פברואר 2009)
אלחנן ניר מלמד בישיבת 'שיח יצחק' וב'מרכז שטיינזלץ'. הוא עורך הספרות במוסף 'שבת' בעיתון 'מקור ראשון' וחתן פרס הממשלה ליצירה לשנת תשע"א. ספר שיריו הראשון תחינה על האינטימיות (2008, הקיבוץ המאוחד) זכה בפרס ורטהיים לשירה ופרס רמת גן לספרות. ספרו ההגותי 'אם רץ לבך – דבקות יהודית בחיי היום-יום' ראה אור לאחרונה (2011, ידיעות ספרים).