"הפוליטיקה היא חומר הגלם הפגום של חיינו הציבוריים, והיא שולטת בכול משום שבסופו של דבר הכול – הנשגב והשפל, ובעיקר הנשגב – חי ומת ברצונה של הפוליטיקה. גם אם תיהנו מתרבות מתקדמת ומשגשגת ככל שתהיה, אבל הפוליטיקה תהיה גרועה, הכול עלול לרדת לטמיון".
כך הסביר צ'רלס קראוטהמר את הכרעתו לקטוע קריירה מבטיחה כרופא פסיכיאטר ולעבור לכתיבה פרשנית בעיתונות. בהירות הביטוי שלו, כמו גם בהירותו המוסרית, חוש ההומור שלו לצד חוש צדק מפותח, נאמנות לעקרונות לצד גמישות מחשבתית – כל אלה הפכו אותו עד מהרה לאחד הקולות החשובים בדורו.
