"אירוניה מרה תהיה אם דווקא כאשר היהודים והיהדות עומדים על במת ההיסטוריה כשווים, הם יאבדו את הייעוד אשר כונן אותם כאומה".
בלשון עתיד הוא משאו הגדול של הרב יונתן זקס לעם היהודי בעת הזאת. אנו חיים בתקופה מזהירה בתולדות עם ישראל: יש לו מדינה ריבונית בארצו, שהיא מעצמה אזורית. אך דווקא עתה עומד העם הזה בפני סכנות חריפות. האנטישמיות חזרה להכות בכל עוז, במוטציה חדשה המתחזה לביקורתיות על ישראל, ועל רקע זה גוברת בחלק מהעם היהודי מגמת הבדלנות וההסתגרות. מנגד, בחלקים אחרים בעם, אוכלות בכל פה ההתבוללות וההתנכרות למסורת.
המפתח לפתרון נוגע בשתי המגמות הללו. עלינו לגלות מחדש את חזונה המיוחד של היהדות, לאמצו, ולהקרין אותו כלפי חוץ – בהעמדת מופת לעולם שמחוצה לה, ובכריתת בריתות עם שוחרי הטוב והחופש בדתות אחרות ובקרב הומניסטים. ליהדות, אומר הרב זקס, יש מסר לאנושות כולה, ואם מסר זה ימשול בכיפה במאה ה-21 פניה ייראו אחרת לגמרי מכפי שייראו בלעדיו. היהדות היא הסוכנת של התקווה, של קריאת-התיגר על הגורל. כי זה ייחודה של האמונה היהודית: היא כתובה בלשון עתיד.