יָשְׁבָה עוּפִי–עוּף בַּקֵּן לְבַדָּהּ,
עִם מַקּוֹר מְעֻקָּל וְעַיִן חַדָּה.
שְׁאַר הַצִּפּוֹרִים מִשְׁתּוֹקְקוֹת לְפַטְפֵּט וּלְשַׂחֵק אִתָּהּ. אֲבָל עוּפִי–עוּף
רַק רוֹצָה שֶׁיָּנִיחוּ לָהּ, שֶׁיָּעוּפוּ מִמֶּנָּה. מָתַי עוּפִי–עוּף תָּבִין סוֹף–סוֹף
שֶׁכָּל אֶחָד זָקוּק לִפְעָמִים לְחָבֵר אוֹ לַחֲבֵרָה?
ג'וּלְיָה דוֹנַלְדְסוֹן, מְחַבֶּרֶת סִפְרֵי הַיְּלָדִים הָאֲהוּבִים טְרוֹפוֹתִי, לַקּוֹף יֵשׁ בְּעָיָה, זוֹג וְעוֹד, שָׂמְחָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַצִּפּוֹר עוּפִי–עוּף בְּמוֹ אָזְנֶיהָ בְּעֵת סִיּוּרָהּ
בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, אַךְ נִלְהֲבָה פָּחוֹת לִפְגּשׁ שָׁם אֶת פֶּרֶא–עוֹף הָרָעֵב.
קַתְרִין רֶיְנֶר, מְחַבֶּרֶת וּמְאַיֶּרֶת עֲטוּרַת פְּרָסִים, אוֹהֶבֶת מְאוֹד בַּעֲלֵי חַיִּים.
יֵשׁ לָהּ סוּס, חָתוּל וְדַג זָהָב, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ הַשְׁרָאָה לִסְפָרֶיהָ, אוּלָם עַד כֹּה
הִיא לֹא גִּדְּלָה צִפּוֹרִים.
