הסיפור מסופר בצורת מחזה .
יהושע מסתתר משועשע מאחורי הקלעים של הנובלה הדיאלוגית הזאת ונוטש אותנו לנפשנו עם הדמויות, אך לא לפני שרקח עלילה מפולפלת של נְכלים רבניים סבוכים, בפאריז ובתל־אביב, עלילה שהוא מושך בחוטיה הצבעוניים ושודד למענה לפאריז חומרים מן הנובלה האיטלקית שלו, 'הבת היחידה', כדי להעמיד אותם לבסוף, כעבור שנים רבות, על ראשם בתל־אביב.
שלוש הדמויות שבחזית הסיפור הן אסתר אזולאי, אשה יהודייה עמוקת־אמונה שגדלה בפאריז וגוירה בלי־צורך, אשר אביה הנערץ הוא יהודי אלג'ירי, אך יש לה "גֶנים קתוליים" מצד אמה הצרפתייה שהתייהדה; הרב הש"סניק נסים שושני, אשר במשרדו ברבנות בתל־אביב תלויה גם תמונת הרב קוק לצד זו של עובדיה יוסף, והוא מסוגל לעתים למחשבות פרועות; ומזכירו, החוזר־בתשובה האשכנזי יחיאל ברקוביץ, שהרב בחר בו על מנת שיפתיע אותו באופן שספרדי לא יעז, מזכיר המשלים הכנסה כמוהל לתינוקות של מהגרים סודנים בדרום־העיר, המבקשים להבטיח עתיד לילדיהם.
במפגש ביניהם מספרת אסתר לרב את סיפורה העצוב והכואב – סיפור אהבתה לדוִד משיח, שמזימתו של רב פריזאי, ותסבוכת הלכתית שיצר, הפכו אותו לטראגי. כעת היא מבקשת לנקום ולתקן.
