משילות או דמוקרטיה

אסופת מאמרים מקיפה זו מציגה מנקודות מבט שונות את יישומיו של "חוק זכויות נפגעי עבירה" בזירה האישית, החברתית והמשפטית. פרקיו השונים של הספר, אשר נכתבו על ידי אנשי אקדמיה ושטח בתחום, מתארים ברצף של ציר הזמן את המסע לקידום זכויותיהם של נפגעי העבירה וכן את האופן שבו מיושם החוק. לצד הישגיו של החוק, משרטטים הפרקים גם את האתגרים ואת המהלכים הנדרשים כדי להיטיב את מצבם של נפגעי העבירה, בני המשפחה והקהילות שנפגעו. פרקי הספר מעמיקים בזכויותיהם ובמעמדם בהליכים המשפטיים של נפגעים מעבירות שונות: נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, שאירי עבירות המתה, חיילות וחיילים שנפגעו במסגרת השירות הצבאי ועוד. פרקי הספר מתייחסים לזכויות בשלבים השונים של ההליכים, כמו למשל הזכות להגנה מפני הפוגע או שלוחיו, הזכות לקבלת מידע והזכות להביע עמדה בצמתים שונים.

אסופה זו נועדה לאנשי משפט, טיפול וסיוע שרוצים להרחיב ולהעמיק בנושא, וכן למי שמבקש לקדם את הזכויות והעשייה לטובת נפגעי העבירה בישראל. משולבים בה סיפורי מקרה, פסקי דין תקדימיים ותיאוריות רלוונטיות אשר מנגישים לקורא את משמעותו של החוק ואת החיבור שלו למציאות היומיומית. עורכי הספר מבקשים להשמיע גם את קולם של הנפגעים והנפגעות אשר צועדים במסע ההחלמה שלהם.

את חוק זכויות נפגעי עבירה – מסע לשינוי משפטי וחברתי ערכו פרופ' אורי ינאי, ד"ר עו"ד בת-עמי ברוט, וד"ר עו"ד כרמית קלר-חלמיש, המעורבים במחקר האקדמי ובשדה המעשי בתחום נפגעי עבירה שנים רבות.

מעטים הרגעים בחייה של אומה שבהם ניתן לחוש כיצד היסודות המכוננים שלה והזרמים המניעים את חייה והתפתחותה מגיעים לרגע שבו הכול נעצר והכלים המקיימים אותה מבקשים להישבר. בתולדותיה של התנועה הציונית היו כמה רגעים כאלה, ולמרבה ההפתעה אינם רבים. אפשר לציין למשל את רצח ארלוזורוב, את אלטלנה, את הסכם השילומים עם גרמניה ואת רצח רבין. בחלוף למעלה מחצי יובל מאז אותו אירוע טראומתי של רצח רבין, החברה הישראלית ממשיכה להתמודד עם אובדן דרך ואובדן זהות. המתחים העמוקים של החברה נחשפו והובילו לקרע שנדמה שמשאיר את החברה הישראלית בלולאה אינסופית של חרדה, שנאה, נקמה וקיטוב. מאמצים לכסות על השברים באמצעות "שגרה", "הידברות" ו"דיאלוג" נדמים כתיקונים זמניים, בעוד שהמרחק בין הקצוות שאינם מדברים הולך וגדל.

ספרו החדש של חנוך בן פזי מציע דין וחשבון פילוסופי ותיאולוגי על אודות השבר העמוק שבו נתונה החברה הישראלית מאז "רצח רבין"; הוא מזמין את הקורא להתבוננות בכמה משאלות היסוד שמערערים את החברה והמדינה: היחס המקדש והמחלן של העם היהודי לאדמה ולארץ ישראל, השאיפה לשלום והיסודות המלחמתיים והנאבקים של החברה הישראלית, החזון המדיני המשיחי והאנטי-משיחי של החזון הציוני, המתח העדתי והגזעני המלווה את החברה הישראלית, הערכים המתחרים של ההומניזם ושל הלאומיות.

המבט הפילוסופי והתיאולוגי המוצע בספר זה הוא הזמנה להתעמק בפרקי היסוד של הזהות היהודית -ישראלית. הוא בוחן את עוצמת הרגשות, התקוות והסכנות הכרוכות במחשבות על זהות, תוך כדי ניסיון להאיר את האתגרים ואת הפוטנציאל הגלום בהם לעתיד החברה הישראלית. בסופו של המסע מבקש המחבר להציע מבט של תקווה לעבר "היום שאחרי".