מנהיגות בעיתות סערה

כשהייתה בת 13 חלמה יפית שיהיה לה דוכן שבו תמכור לחבריה ספרים, עם צלוחית ועליה עוגת גבינה. כשהיא חגגה 63 היא מימשה את חלומה כנגד כל הספקנים, רכשה את רשת סטימצקי והפכה אותה לסיפור הצלחה.

בין לבין היא הייתה ילדה מרדנית מבני־ברק, נערה שהעזה לקבוע גבולות משל עצמה ואישה שפרצה למעלה וקדימה, גם בעולמות גבריים - כשהיא אומרת את דעתה באופן ישיר וללא חשש לעשות את הכול הפוך.

הספר המבוסס על שיחות עם ג. יפית מגולל פרשת חיים שאין שניה לה ומהווה בית ספר לצעירים וליזמים. דיבורה בגובה העיניים הוא גם שיעור לחיים לנשים ולגברים המתמודדים עם סוגיות של מראה חיצוני, ביטחון עצמי ותוהים מה היא מידת החוצפה הנדרשת להצלחה.

אף שלא נולדה עם גנים של יופי קלאסי וייחוס פיננסי, בחרה יפית להפוך חסרונות למקור כוח. בדברים שהספיקה לספר טרם מותה, היא חושפת כישלונות והצלחות. פרקי הספר מתארים את הדרך בה בחרה להסתער על החיים ועל הנתיב שחייב אותה לנפץ תקרות בזו אחר זו.

יפית נכנסה מדי ערב למיליוני בתים בישראל, ויותר מזה – למיליוני לבבות. חוכמת הלב הייחודית של יפית שואבת את קוראי ג. למסע מפתיע ומעורר השראה, שמשלב נוסחאות עסקיות, אנושיות ורוחניות ואשר עשוי להוות נקודת מפנה בחיי רבבות קוראיו.

לא הרגשתי אישה בעולם של גברים. זה לא מעניין אם עשרים גברים חושבים על פתרון אחד ואישה חושבת על פתרון אחר. מבחינתי היינו בחדר עשרים ואחד אנשי מקצוע שהתווכחו ביניהם.
יפית גרינברג

ספרו החדש של מנשה כהן, זהות חבולה, מתאר נפגעי נרקיסיזם אשר נשחקים מהזדהות טראומטית עם מתעללים, ואי לכך נותרים במצב של ניכור ביחסים עמם. מדובר במצבים של קיפאון פוסט-טראומטי שבו לא ניתן להתרחק מהמתעלל ולא ניתן להתקרב אליו, מצבים שבהם התוקפן שבחוץ והתוקפן שהופנם שוחקים באופן מתמיד את נפש הקורבן שנעשה חסר אונים. התפתחות הזהות של הקורבן משתבשת, והוא כסובייקט נשאר כלוא במעין פקעת נפשית-גופנית שמנותקת מהחלל ומהזמן מבלי יכולת להיחלץ.

המחבר מעלה כאן טראומות זהות שונות הנוצרות אצל ילדים להורים נרקיסיסטים, ילדים אשר נמצאים בעיסוק נפשי טורדני של חיפוש עצמי, סובלים מלחץ נפשי, ניתוקים ומרגשות אשם קשים. מהנושאים המרכזיים המתוארים בספר: לחיות בחרדה מתמדת, להיות כלואה בתוך עצמי, לחיות לפי הדוקטרינה של השבט, לחיות באשמה מתמדת, להלך על חבל דק, וכשכלו כל הקיצין להיזרק לרחוב בחוסר כול. למרבה הצער, מי שסבל מהזדהות עם התוקפן נוטה לעיתים לשחזר את הדפוס הזה ביחסים עם אחרים, וכך מתהווה העברה בין-דורית של  יחסים סאדו-מזוכיסטיים.

"כשאתה אוהב ומעריך מישהו (הורה, בן זוג) והוא תוקף אותך פיזית או מילולית אתה נעשה מבולבל, חצוי, מתקשה להתקרב, רוצה להתרחק. איך מתגברים על הפגיעה והבלבול? בדרך כלל לא ממש מתגברים, בוודאי כשהיא מתרחשת בגיל הרך, אבל מנסים לעשות מניפולציה לנפש שלנו: מאשימים את עצמנו שאנחנו גרמנו לזה וגם שאנחנו אחראים על הרוע, מנסים להתגונן ולהדוף, אולי מנסים להתרחק אבל זה לא עוזר, מתנתקים מהקשר ואז סובלים בפנים מרגשות אשמה וזוכים להתקפות מהפוגע" (מתוך הספר).

מנשה כהן הוא פסיכולוג קליני בכיר, מטפל בפוסט-טראומה ובנפגעי נרקיסיזם. ספרו "פתאום אביב בסתיו" (הוצאת כרמל, 2015) נכתב בשיתוף עם סמדר גונן. "זהות חבולה" הוא ספרו השלישי בנושא נרקיסיזם. שני ספריו הקודמים בנושא, "הדמות מאחורי המראה" (2020) ו"מי רוקד עם הנרקיסיסט?" (2022), ראו אור בהוצאת רסלינג.