גיבורי המיתולוגיה היוונית - אפי זיו

שאלת קיומו של הרוע בעולם מלווה את האנושות מתחילתה. עסקו בה אנשי מדע ואנשי דת, עסקו בה מחזות, שירים, כתבי קודש ופרשנות,
חיבורים עיוניים. וגם המקרא. קודם כול המקרא. סיפורי המקרא הם הבמה שעליה מתנהל הוויכוח הגדול, העקרוני, הקיומי: מאין בא הרוע לעולם? סיפורי הנחש בגן העדן, הרצח של קין, נוח והמבול, אברהם והעקדה, משה והמגפה, דוד והמקדש, ישעיהו והתופת, חזקיהו, יוסף, צדקיהו, מיכה, ירמיהו, איוב והשטן.
ישראל קנוהל, מחברם של רבי המכר מאין באנו ואיך נולד התנ״ך, ושלעוד ספרים רבים, משוטט על הבמה המקראית, בוחן את סיפוריה, פוגש את גיבוריה, ומוצא תשובות מרתקות לשאלת הרוע. מה המשמעות הסמלית של הצבת הכרובים בשער גן העדן? מה פשר הזעקה ״קדוש קדוש קדוש״ של השרפים? מהו התוהו ומהו הבוהו? מה המחלוקת
הגדולה של ישעיהו וירמיהו? האם השטן כן או לא הסית את דוד? ומדוע התנכל לאיוב? קנוהל הוא אשף של חיפוש משמעויות והקשרים בטקסט המקראי.
הוא יוצא מהטקסט אל העולם של המזרח הקדום, של הבבלים, האשורים, הכנענים, הארמים, המצרים, אל העולם של תגלת פלאסר, של אחז, של סנחריב, של מנשה, של מיכה. עולם זר ומוזר. הוא מחבר ארכיאולוגיה ומיתולוגיה, היסטוריה ותיאולוגיה - ואז חוזר אל הטקסט. אל המקרא ואל גיבוריו.

הדפסי ציורים ואיורים של חיפה והכרמל שובצו במאות הקודמות באלבומי תמונות, בספרי מחקר ומסעות, בחיבורים דתיים, בכתבי-עת ועוד. האלבום 'חיפה הציורית' הינו חיבור ראשון וייחודי בתכניו ובהיקפו – הוא כולל קרוב למאה הדפסים ומפות עתיקות, החל מביקורו של ז'אן דובדן באמצע המאה ה-17 ועד מדריך טיולים לארץ-ישראל משלהי המאה ה-19.

רבים מההדפסים הינם נדירים ולא ראו אור מאז פרסומם לפני מאות שנים, כולם נבחרו בקפידה במטרה לשקף את נופיה השונים של העיר במהלך המאות הקודמות. בצמוד להם מופיע, לראשונה בעברית, תרגום הטקסט הקדום אשר נלווה להם. יחדיו הם מספרים את סיפורם של העיר והכרמל מזווית ייחודית להם ומהווים עדות ממקור ראשון למרקם החיים אשר התנהל במרחב שעל ולרגלי הכרמל באותן שנים.

אוהבי חיפה ימצאו באלבום דרך מרתקת לחוות באופן מוחשי את הווייתה של חיפה העתיקה על נופיה ואנשיה, מעין טיול נוסטלגי בחיפה של פעם.

המתעניינים בהיסטוריה של העיר ימצאו באלבום עושר מקורות ראשוניים המהווים תיעוד היסטורי ייחודי של נופים וארכיטקטורה שכבר אינם קיימים. האלבום כולל גם בחינה ביקורתית, רחבה ומקיפה של המקורות הקדומים, מעלה תובנות היסטוריות שבחלקן מאתגרות מוסכמות לגבי ההיסטוריה של העיר, ומכאן תרומתו גם לדיון ההיסטוריוגרפי.