סודות של מיליונרים - דין גרזיוסי

70 שנה מלאו ל"מבצע קדש" - המבחן הראשון של צה"ל ומפקדיו בלחימה רבתי מאז מלחמת העצמאות. שלא כמו ב-1948, היו הפעם כל המפקדים ישראלים, התוכניות הוכנו על ידי קצינים ישראלים והביצוע היה של לוחמים ישראלים.

עד שנת 1955, הפעיל חיל האויר מטוסי בוכנה למשימות קרב ותקיפה. בשנת 1953 נכנסו לשרות מטוסי הסילון הראשונים ושנתיים אחר כך החל "העידן הצרפתי" עת נרכשו מטוסי אורגן ואחריהם מיסטר- שניהם מתוצרת דאסו.

חיל האויר לא היה מוכן למלחמה. מבין 61 מטוסי המיסטר החדשים שנרכשו רק 16 עד 19 היו בכשרות מבצעית. הם סבלו מבעיות בחימושם- ויכלו לשאת רק תותחים - הפצצות והרקטות נשארו במחסנים. מספרם של הטייסים שהיו בעלי כשרות מבצעית היה קטן- רק שמונה טייסים צברו יותר מתריסר שעות על המטוס החדש, או על מטוס האורגן שהגיע כשנה לפני כן. חיל האויר נאלץ לסמוך על קומץ מטוסי סילון ובעיקר מטוסי בוכנה, שאריות של מלחמת העולם השניה.

המלחמה פרצה באוקטובר 1956. לישראל היו סיבות משלה לפתוח במלחמה נגד מצרים, בעקבות פשיטות הפידאין ששיבשו את החיים בארץ, והסגר הימי שהוטל על מפרץ אילת. אחרי החלטת נשיא מצרים להלאים את תעלת סואץ, החליטו בריטניה וצרפת, לכבוש את איזור התעלה ולהשתלט עליה. ישראל חברה לתוכניתן של שתי המעצמות, וזכתה בעקבות כך לאספקת ציוד- טנקים, מטוסים וכלי מלחמה אחרים בכמויות גדולות. בין 29 באוקטובר ועד 2 בנובמבר כבשו כוחות צה"ל את חצי האי סיני, כולל רצועת עזה ושארם א שייח. המבחן היה קשה, ותבע התגייסות של כל העם. בעקבות לחץ של ממשל עוין בארה"ב, ואיומים של ברית המועצות, נאלצה ישראל לוותר על השטח שנכבש, אולם בעקבות הישגיה במלחמה, השתחררה מהסגר על מפרץ אילת וטרור הפידאין מרצועת עזה.

במשך השנים הבאות נערכה התארגנות מחודשת של הצבא, וחיל האויר נכנס לעידן המטוסים העל-קוליים וארוכי-הטווח. זהו סיפורה של המלחמה במבצע קדש.

סיפורה של חטיבת השריון 188 – החטיבה שלא היתה אמורה להיות שם.

בשעה 06:29 ב-7 באוקטובר 2023, השבת הנוראה, עסקו כוחות חטיבת השריון 188 בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון ובגבול הצפון. בסוף אותו היום, 20 טנקים ושני כוחות חי"ר של החטיבה היו פזורים לכל אורך העוטף – נלחמים, הורגים עשרות מחבלים ומצילים מאות אזרחים בשדרות, בבארי, בכפר עזה, בנחל עוז, בסופה ובכיסופים.

"משום מקום התחלתי לשמוע על כוח טנקים שבא לקראתי", סיפר אחר כך מפקד הגזרה הדרומית של העוטף. "התחושה היתה שיש פתאום מול מי לעבוד. לא היו הרבה כוחות כאלה, אם בכלל, באותו יום".

בכתיבה קולחת ועשירה בפרטים, ובהתבסס על שיחות עם יותר מ-100 קצינים ולוחמים, מביא רונן וודלינגר את סיפורה של חטיבת השריון 188 ב-7 באוקטובר וביממות שאחריה, שעה אחר שעה. הוא מספר על קרבות לטיהור מוצבים, על היתקלויות פנים אל פנים ועל חילוץ אזרחיות ואזרחים מהתופת. לצד זאת, הספר גם נכנס לתוככי הטנק ושופך אור על ההווי – השיחות, הפחדים, התסכול, ההומור – שיוצר צוות של ארבעה שריונרים שנלחמים במשך שעות בתוך מפלצת של 80 טון ברזל.

רונן וודלינגר הוא איש תקשורת ומנהל התוכן של פרויקט ההנצחה הדיגיטלי "כאן 7.10.360" מבית תאגיד השידור הישראלי.