סודות של מיליונרים - דין גרזיוסי

מה מניע גברים בחיפושם אחר שליטה? מדוע רבים כל כך מוצאים את עצמם שבויים במעגל אינסופי של מאבק על כוח? ספרו של עומר שקד מנסה לחשוף את תחושת התלישות העמוקה שבלב ליבה של הגבריות ואת הפרדוקס הגברי החבוי בה: ככל שגברים מנסים יותר להשיג שליטה, כך היא חומקת מבין אצבעותיהם; ככל שהם מנסים לצבור עוד ועוד כוח, כך הם מגבירים את חולשתם הבסיסית. הספר מנסה לייצר מפגש בין הקוראים לבין הילד הקטן שבתוך כל גבר, זה שנקרע בין חיבוקה החם של אימו לשייכות לעולם גברי, אשר פעמים רבות לאורך ההיסטוריה הוא מנוכר וכוחני.

ספר זה בודק מקרוב כיצד גברים רבים לומדים להסתיר חולשות, לדכא פגיעות ולהתרחק מכל מה שנתפס כ"נשי". הוא מציג נתיבי גדילה לגבריות כוחנית וגם אפשרויות לשינוי ותקווה. תחילת החקירה בצורך האנושי הטבעי בשליטה, והמשכו בפרדוקס הגברי שחושף כיצד פגיעה בקשר הראשוני עם האם מובילה לניתוק של גברים מעולמם הרגשי. לאחר מכן מוצגת התבוננות ביקורתית בכעס כרגש הגברי הדומיננטי, תוך כדי התמקדות במחיר הכבד של הניתוק הגברי מרגשות. הספר מסתיים בבחינה של אלימות מגדרית ובאופנים שהפחד מהנשי עלול להפוך אפילו לשנאה.

עומר שקד מבקש להראות שהדרך הגברית לגדילה ולהתפתחות עוברת בהכרה שעוצמה אמיתית אינה טמונה בשליטה באחר אלא ביכולת לקבל את עצמנו על חולשותינו; לכן גבריות שלמה היא זו שלומדת לאזן בין כוח לחולשה, בין שליטה להכלה. הגבריות הבשלה אינה מתבטאת בהדחקת הרגש או בשליטה אלא טמונה ביכולת של גברים לשאת את הניגודים שמצויים בתוכם.

ד"ר עומר שקד, עו"ס קליני, הוא בעל רקע של טיפול בנוער בסיכון, אלימות במשפחה ומחלות כרוניות אצל ילדים ומבוגרים בבי"ח. כיום מלמד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ומדריך מחלקות טיפוליות בשירות בתי הסוהר.

קשרי ישראל-גרמניה שאחרי נפילת חומת ברלין נבחנים בספר זה בתקופות שלטונם של שלושה קנצלרים: הלמוט קוהל, גרהרד שרדר ואנגלה מרקל. הספר הוא תוצר של עבודת מחקר שהתבססה על מקורות שונים, ובעיקר על עשרות ראיונות שקיים המחבר עם אנשי מפתח בקשרים בין המדינות.

חילופי הדורות בגרמניה ותהליך הנורמליזציה הפנימי והבין-לאומי שעברה הרפובליקה הפדרלית בעקבות איחוד גרמניה לא פגעו ביחסים המיוחדים עם ישראל. להפך: בשיאם, בשנת 2008, על רקע החרפת איום הגרעין מצד איראן, הכריזה הקנצלרית מרקל שביטחון ישראל הוא חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני. בספר מתוארת תרומתם של היחסים בין המדינות לפיתוחה של מדינת ישראל ולחיזוקה בתחומים חיוניים, ואף להידוק קשריה עם האיחוד האירופי. יחסים אלה עומדים למבחן בעשורים האחרונים, לאחר שגברו חילוקי הדעות בין שתי המדינות בשאלות מדיניות החוץ והתחזקה המגמה השלילית כלפי מדיניות ישראל בסקרי דעת הקהל הגרמנית. כל אלה הציבו סימני שאלה על עתיד היחסים המיוחדים בין שתי המדינות.

הגיעה השעה לבחינה היסטורית שיטתית של היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה המאוחדת. ספרו של טיבור שלו שלוסר מציב פרספקטיבה רחבה, מעודכנת ומגובה היטב בתיעוד בכתב ובעל פה של התפתחות יחסים אלה ברבע המאה שחלפה מאז איחוד גרמניה ב 1990. המחבר מכפיף את היכרותו הישירה כדיפלומט בתהליך המתואר בספר ואת הידע האישי שלו לכללי המחקר ההיסטורי ומספק כך ניתוח ייחודי בשאלת ההמשכיות והחידוש במסכת היחסים הללו, על משמעותם הכלכלית, הבטחונית והמדינית העצומה.

(משה צימרמן, פרופסור אמריטוס להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית)

איחוד גרמניה עורר בישראל ובאירופה חשש מפני "רייך רביעי". אלא שהחששות התבדו: היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה דווקא חוזקו בהיבטים חיוניים לישראל, אף שיש גם יסוד לדאגה לעתידם. ספרו של טיבור שלו שלוסר הוא פרי מחקר היסטורי שיטתי ומגוון, המתבסס על תיעוד רשמי, פרסומי תקשורת ועשרות ראיונות שקיים עם מעצבי ומבצעי מדיניות בשתי המדינות. בכל אלו בא לידי ביטוי ניסיונו העשיר כדיפלומט מקצועי אשר הופקד מטעם משרד החוץ על פתיחת שתי קונסוליות חדשות של ישראל בגרמניה, בברלין ב-1991 ובמינכן כקונסול כללי ב-2011.

(שמעון שטיין, שגריר ישראל בגרמניה לשעבר)