שחיקה סוד השחרור ממכבש הלחצים שמופעל על נשים - אמילי נגוסקי

כל מה שמאיים על בני אדם יוצר סוג של טרור: חיידקים, רעב, קור וחום בלתי נסבלים, בני אדם עוינים, סערות צונאמי, רעידות אדמה וכו'. האימה טמונה בתודעתנו מכיוון שהמציאות היא בעינינו חידה. אי לכך האימה היא, כפי שטוענים מחברי הספר, המקור והרחם שבו נוצרו הדת והאמונה באל, מושג הזמן שמהווה אבן יסוד לפיזיקה ולשאר המדעים, כמו גם השפה האנושית. בהתאם לכך אנו משקיעים את כל חיינו בהתמודדות עם הטרור הזה: אנו מארגנים קורת גג נגד החום והקור; אנו מתקשרים באמצעות השפה האנושית, לומדים ומפתחים מערכות; אנו יוצרים כלים כדי לעמוד מול האיומים האלה, ובין השאר נלחמים בצבאות מאורגנים ובאיומי טרור אחרים אשר הספר שלפניכם עוסק בהם. על פי המחברים, בין המושגים אימה, טראומה ופעולת טרור קיים קשר הדוק: שני המושגים הראשונים הם תודעתיים, ואילו טרור מהווה פעולה יזומה, כלומר שפעולת הטרור מפעילה את רכיב האימה בתודעה, אשר לעיתים גם נרשמת כטראומה.

כמו כן, האזרחים מהווים כיום רכיב דומיננטי במערכה (למשל במלחמה של רוסיה עם אוקראינה) או באירוע הטרור (למשל העימות בין ישראל עם חמאס), לעומת מלחמת העולם השנייה שבה מעורבות האזרחים התבטאה בכך שהם היו מטרות (הירושימה). מערכת טרור תוכרע אפוא על פי מידת העמידות וההזדהות של האזרחים עם מטרות המלחמה. אבל לעומת האיומים הקונבנציונליים, האיום הגרעיני הוא תת-מרחב בעולם הטרור, ומכיוון שהאיום בהפעלת יכולת גרעינית כרוך בהרג המוני, אזי איום זה שינה את תמונת המצב האסטרטגית בעולם.

ד"ר חיים אסא היה יועץ וראש הצוות לביטחון לאומי של רוה"מ יצחק רבין. בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני מהטכניון בחקר ביצועים. עבודת הדוקטורט של אסא עסקה בשאלת הסובייקט אצל מרקס וניטשה.

פרופ' יוסף אגסי (1927-2023) היה מרצה בעל שם, מעמודי התווך של הוראת הפילוסופיה בישראל. מוסמך לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. לימד בין השאר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בביה"ס לכלכלה של לונדון, בהנחיית קרל פופר.

עושָׂה כרצון גופי, ספרה של טלי ברייר, הוא עדות יוצאת דופן, בגוף ראשון, של שורדת אונס והתעללות מינית מתמשכת, עדות הנעשית לשירה אשר כנותה מפלחת לב. עם זאת, אין שירה זו כלי תרפויטי או תיעודי, וגם לא כתב האשָמה, כי אם מעשה ספרותי. ברייר מצליחה לשמור על מרחק מדוד בין עמדת המתבוננת לעמדת החוֹוָה, בין פאסיביות כפויה (ברייר גם חיה עם תסמונת טורט, המהדהדת בספר את אובדן השליטה בגוף) ובין האקטיביות שבעצם מעשה הסיפור. השימוש שלה בלשון המקורות ובמחזורי תפילה מדגיש את כוחה לשמור על גרעין של אמונת־אנוש לנוכח מעשים שאין הדעת סובלת. הכתיבה, השירה, היופי והתפילה הם בידיה אמצעים לקנות מחדש שליטה בגופה ובחייה, לבצר אוטונומיה בעולם ולברוא רובד נוסף של קיום.

טלי ברייר, ילידת פתח תקוה 1998, היא בוגרת אוניברסיטת בר אילן בספרות משווה ומדעי הרוח, סטודנטית לטיפול בהבעה־בהקלדה באוטיזם וסייעת בבית ספר לאוטיסטים. עושָׂה כרצון גופי הוא ספרה השני, אחרי מתכון לעוגיות שבורות (צמרת, 2021).

עצמי עיניים וחשבי על הפעם האחרונה שגמרת. עכשיו נסי להיזכר בפעמים הרבות שזה לא קרה, בכל אותם לילות שבהם הגוף שלך התרגש והתענג והתרווח, אבל משהו עדיין היה חסר. האם מראש העדפת לוותר? 

האם חשבת שככה את אמורה להרגיש, שככה כל הנשים מרגישות? שאורגזמה נשית היא סתם עוד אגדה אורבנית, "פייק־ניוז" מצוץ מהאצבע שמישהי המציאה, ונשים אחרות אימצו?

למה עמוק לתוך המאה ה־21 האורגזמה הנשית עדיין לא מובנת מאליה?

בעידן שבו הכול מדובר, מצולם וגלוי, עבור נשים רבות חידת העונג הנשי נותרה, עדיין, אפופה בערפל של בושה, ציפיות ואי־ודאות. הפער בין מה שאנחנו "אמורות" להרגיש לבין מה שקורה בפועל בין הסדינים חי ובועט.

למה גברים כמעט תמיד גומרים, ונשים – הרבה פחות?

בספרה פורץ הדרך גומרות בטוב, העיתונאית ויוצרת הפודקאסט המצליח "סקס אפיל", לורי שטטמאור, מפרקת לגורמים את "הפער האורגזמי", חושפת את התסריטים המיניים שמנהלים אותנו, מנפצת מיתוסים בנוגע לאורגזמה הנשית ומציעה מדריך מקיף, נגיש ומעצים. 

בכנות, באומץ, בהומור חד וברגישות אינסופית, היא יוצאת למסע אישי וחושפני אל לב המיניות הנשית, תוך שהיא משלבת סיפורים אישיים עם מחקרים עדכניים, שיחות עם מומחים ומומחיות ותובנות מעשיות – הכול כדי להנחיל, או להשיב, לנשים את הבעלות על העונג שלהן.

גומרות בטוב הוא לא רק מדריך – הוא הזמנה למסע אינטימי של גילוי עצמי, כרטיס כניסה לעולם שבו עונג נשי אינו בונוס, אלא זכות בסיסית. המדריך שכל אישה צריכה לקבל, ובוודאות צריכה לקרוא.