שחיקה סוד השחרור ממכבש הלחצים שמופעל על נשים - אמילי נגוסקי

משה שרת (בעבר שרתוק) היה דמות בולטת בתקופת "המדינה שבדרך" ובדור הראשון של מדינת ישראל. עשרים ושלוש שנים – חמש־עשרה לפני קום המדינה ועוד שמונה מהקמתה – הוא הוביל את הטיפול בכל נושאי החוץ של היישוב, כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ולאחר מכן כשר החוץ. שנתיים גם כיהן במקביל כראש הממשלה. במשך עשרות שנים היה שרת בכל מקום שנדרשו בו יוזמה, פעילות ומאבקים. הוא לקח חלק מרכזי במאמצים לביצור היישוב והמדינה, לגיוס לצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה ולמאבק המדיני שקדם לקבלת העצמאות. 

הוא נחשב ביישוב ובמדינה בראשיתה ל"מספר 2", לאחר דוד בן־גוריון. שיתוף הפעולה הפורה ביניהם בתחילת הדרך הומר במתיחות ובחילוקי דעות, עד לדחיקתו של שרת מהחיים הפוליטיים על ידי בן־גוריון.

על שרת נכתבו ספרים ומחקרים לרוב, אך בספר זה תוכלו לראות זוויות ייחודיות שפחות נכתב עליהן, אם בכלל. בהן: ניהול משק העיזים של המשפחה בעין סיניה כנער; לימודיו במחזור הראשון של גימנסיה הרצליה; שרת העיתונאי והעורך בימי הבראשית של העיתון "דבר"; תרומתו הגדולה, והלא ידועה כמעט, למפעל ההתיישבותי־ביטחוני "חומה ומגדל"; מאבקיו למען קבלת השילומים מגרמניה המערבית; תרומתו הייחודית לשפה העברית; אהבתו למוזיקה ולזמר הישראלי, ועוד.

שרת נפטר בגיל 70 בשנת 1965. היו לו עוד תוכניות רבות, שלא זכה לבצען. העלאת זכרו, מעשיו והחזון שהיה לו בתחומים רבים הם בבחינת תודה למעשיו שנפרשו על פני קשת רחבה מאוד של נושאים. ספר זה, שיזמה את פרסומו העמותה למורשת משה שרת ונרתמה למימושו ההוצאה לאור של משרד הביטחון, מבקש לתרום לכך.

ד"ר מרדכי נאור הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, עם ישראל והתקשורת הישראלית. כתב וערך למעלה מ־150 ספרים בתחומים אלה. כתב ביוגרפיות על הברון רוטשילד, פנחס ספיר, הרמטכ"לים יעקב דורי וחיים לסקוב, ועוד. בעבר היה מפקד גלי צה"ל, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב וראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית בית ברל.

הספר מצרים ראשונה ולתמיד (مصر اولا ودائما) נושא בשמו סיסמה רווחת שהופיעה על קירות בניינים וחומות אבן ברחבי קהיר בעקבות ההפגנות ההמוניות שהביאו להתפטרותו של חסני מבארכ מתפקידו כנשיא מצרים בפברואר 2011.

הספר פותח בפני הקורא צוהר להכרה ולהבנה טובות יותר של התמורות שחלו ביחסים בין ישראל למצרים בעשרות השנים האחרונות, תוך התייחסות מודגשת לממד הביטחוני־אסטרטגי שלהם.

הספר סוקר ומנתח בהרחבה את המאפיינים המרכזיים במדיניותה של מצרים כלפי ישראל ואת השינויים שחלו בה בציר הזמן. הוא מציג התרשמויות, תובנות והערכות מזווית אישית, ועל בסיס הניסיון שצבר המחבר, על שלושת האישים האחרונים שכיהנו כנשיאי מצרים - חסני מבארכ, מחמד מרסי ועבד אלפתאח אלסיסי - וכן על נושאי תפקידים בכירים בצמרת הממסד המדיני־ביטחוני המצרי. כמו כן מפורט בו התפקיד של מצרים במהלכים ובסוגיות רגישים ובעלי חשיבות מרכזית מבחינתה של ישראל: מדיניותה של מצרים מול רצועת עזה, בדגש על תוכנית ההתנתקות, מבצעי צה"ל "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", העימותים בגבול ישראל־רצועת עזה ומלחמת חרבות ברזל, והעסקה שנרקמה בין ישראל לחמאס בתיווך מצרי לשחרור החייל החטוף גלעד שליט. פרק מיוחד בוחן ומנתח את מדיניותה של מצרים בשורה ארוכה של סוגיות בתחום הפנימי, האזורי והגלובלי.

אל"ם (מיל') דוד חכם שירת בצה"ל במשך שלושים שנה במגוון תפקידי מטה ושדה, ובאינתיפאדה הראשונה עמד בראש המחלקה לעניינים ערביים בממשל הישראלי ברצועת עזה. הוא היה שותף פעיל מטעם מערכת הביטחון במו"מ עם הפלסטינים במסגרת תהליך אוסלו. עם שחרורו מצה"ל שימש יועץ לעניינים ערביים לשרי הביטחון. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב ובלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 יצא לאור ספרו ותימלא הארץ חמאס על מייסד הארגון שיח' אחמד יאסין, ובשנת 2016 יצא לאור ספרו עזה בגובה העיניים על האינתיפאדה הראשונה. בשנים האחרונות משמש עמית מחקר ב־ ICGS , המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל.