דורית ביניש היתה ראשונה ואחרונה. האישה הראשונה שכיהנה כפרקליטת מדינה וכנשיאת בית המשפט העליון, הנשיאה הראשונה שנולדה בישראל לפני המדינה, ואחרונת נשיאי "הדור השני" של שופטי העליון. היא פרשה ב-2012, וגם אחרי כעשור היא סמל ומודל לרבים.
המחברת, מיכל שקד, בוחנת את המורכבות המסקרנת של ביניש לאורך המסלול המקצועי שעשתה, תוך סקירה היסטורית וניתוח משפטי מקצועי של הפרשיות שבהן ביניש טיפלה ושפטה. ביניש היתה מימסדית, דגלה בשמרנות משפטית, האמינה במתינות ואיזון. אבל בפרשת השב"כ היא נלחמת בעוז נגד סגירת מכסה על רצח שבויים. היא מסרבת להגן על גירוש לא חוקי של אנשי חמאס ללבנון. מנהלת ביד רמה את משפט המחתרת היהודית. מתעקשת לחקור ולהעמיד לדין את אריה דרעי. הכל בהתעלמה מהמחירים שיגבו ממנה עמדותיה. פסיקותיה כשופטת נועדו לבצר את הדמוקרטיה ולהגן על חלשים. היא אוסרת להכות ילדים, פוסלת בית סוהר פרטי, פוסלת קיצוץ הבטחת הכנסה לעניים. כשהיתה נשיאה נלחמה באומץ - בודדה - על מעמד בית המשפט מול הסתות של פוליטיקאים, מתנחלים ושר משפטים עוין.
הביוגרפיה של דורית ביניש תהיה נדבך חשוב נוסף בסיפור הגדול שהולך ומסופר על תולדות המשפט ומערכת המשפט שלנו.
* *
ד"ר מיכל שקד היתה בעברה פרקליטה. היא הרבתה להופיע בבית המשפט העליון. עמדתה כלפי בית המשפט העליון והפרקליטות אוהדת בעליל אבל לא נטולת ביקורת. ספרה הקודם הוא ביוגרפיה של הנשיא משה לנדוי ("משה לנדוי, שופט").