בין שני הרים - דן מירון

״זה לא איזה כנרת שלי, זה רוקנ׳רול…״ (יהודה עדר).
הרוק הישראלי הוא פסקול החיים שלנו; מהנסיעה לעבודה ועד ליל שישי בהופעה, הוא מספר את הסיפור של השפה העברית ושל כולנו. ספרה של נורית אורן אבישר בוחן את לשונו של הרוק הישראלי כראי לשינויים שעברה העברית ולהתפתחות התרבות הישראלית משנות ה־70 עד ימינו; הוא עוקב אחר גלגולי השפה בפזמוני הרוק – מ״כוורת״ ו״תמוז״, דרך ״תיסלם״ ו״משינה״, ועד ״מוניקה סקס״, ״המכשפות״, ״הדג נחש״ ו״טונה״ – ומראה כיצד מבעי היומיום הופכים למעשה אמנות.

האזנה מחודשת לשירים ישנים וחדשים מתווה מפה לשונית ורגשית של העברית – זו היורדת מהבמה החגיגית של ביאליק ושל עמיחי וצועדת יחפה אל הרחוב: מדברת, מתבדחת, מתריסה, ולעיתים גם שותקת. מנקודת מבט מחקרית הנשענת על כלים של הבלשנות הקוגניטיבית ועל תיאוריות סמנטיות עכשוויות, אורן אבישר חושפת כיצד למשל בשורה ״רק אני ואנוכי נורמלי מכולם״ נחשף הרובד המקראי לצד כמיהת הדור לנורמליות; וב״הר של בייגלך״ של מוניקה סקס – מאחורי ההומור מסתתרת ביקורת חברתית עמוקה.

נורית אורן אבישר, עורכת לשון ומורה לספרות וללשון, גדלה בין מדפי ספרים וערמות תקליטים. המילים והמנגינות שעיצבו את ילדותה עוררו בה סקרנות שהובילה למחקר על השפה המתנגנת של הרוק הישראלי. היא בעלת תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית מהאוניברסיטה העברית, ותארים שניים בעיתונאות מאוניברסיטת רוזוולט שבשיקגו, ובתרבות הילד והנוער ובלשון עברית – שניהם מאוניברסיטת תל אביב.

אם אתם מחזיקים כעת בספר הזה, אתם כנראה אוהבים מוזיקה ישראלית.

אוהבים אותה, רואים בה חלק עמוק מזהותכם, קשורים אליה, מתרפקים; מתרגשים משיר ישראלי ברדיו, אולי יודעים לזהות שיר ישראלי עוד לפני שהוא ממש מתחיל, מתגעגעים אל השירים כשאתם בחו"ל. אבל חשבתם פעם מה בעצם אתם אוהבים? מהי מוזיקה ישראלית? האם היא רק מוזיקה שעושים בישראל, או שיש לה גם אופי מיוחד, תכונות שמגדירות אותה, וגורמות לה להישמע לכם "ישראלית"? האם יש משהו "ישראלי" משותף לאריק איינשטיין וליהודית רביץ, ללהקת כוורת ולחוה אלברשטיין, לשלמה ארצי ולמתי כספי, למשינה ולשלום חנוך, לאריאל זילבר ולנורית גלרון, לאהוד מנור, ליהונתן גפן, לרחל שפירא ולרבים אחרים?  

הספר שלפניכם נוטל על עצמו את המשימה להשיב על השאלות הללו. הוא מציע הסבר שאפתני ופורץ דרך, שתמציתו היא – כן, יש דבר כזה מוזיקה ישראלית, ויש דבר כזה רוק ישראלי בעל עולם, כללים, ערכים אסתטיים, רגישויות, אווירה וסגנון משלו. לרוק הישראלי יחס ייחודי ללאומיות ולאהבה, לקדושה ולחולין, לפנאי ולתשוקה, לנוסטלגיה ולהומור – ואפילו לחוף הים; יש לו גישה משלו לגבי מה נחשב יפה או מכוער, אותנטי או מזויף, וכיצד שיר טוב או ביצוע ראוי אמורים להישמע; הוא מציב במרכז השירים גיבורים ייחודיים עם עלילות ייחודיות, ואוחז בתפיסה משלו לגבי משמעות החיים ומהות האושר; הוא מתייחס בדרך מובחנת לשפה העברית, ומעדיף מנגינות וצלילים מסוגים מסוימים. אצל הזמרים והזמרות הישראלים ניתן למצוא גם הגשה קולית אופיינית – הם שרים אחרת. אפשר להעריך וליהנות מכל הדברים האלה גם בלי להבין מדוע נהניתם. הספר הזה מיועד למי שבכל זאת רוצים לנסות להבין. 

רמי לבני הוא סופר, חוקר תרבות ומוזיקה ישראלית, עיתונאי ומורה לספרות.