אמת או חובה - אוהד לנדסמן, לליב מלמד

הספר לינגותרפיה לוגו-לשונית לאדם החושב מציע תרפיה שעשויה לשחרר את האדם החושב מאמונות שגויות ומדוגמות לא מבוססות, שמקורן בקלקולי השפה ובהתמכרויות אפיסטמיות שהורגלנו בהן. לינגותרפיה זו מושגת באמצעות רפלקסיה פילוסופית על החשיבה שלנו, המבוססת על אנליזה לוגו-לשונית של השפה שבה אנו משתמשים ביום-יום ובמדע. האנליזה מתבצעת באופן ביקורתי ושיטתי ביחס לכל רבדי השפה: החל מרמת הטיעונים (אוסף הנחות ומסקנה), טענות (משפטים ופסוקי חיווי), מילים ומונחים, וכלה במושגים העומדים מאחוריהם.

הלינגותרפיה הזו עשויה להפחית את החרדות הקיומיות שלנו, הנובעות מהחתירה אל המוחלט, הסופי והוודאי, ולצמצם את הדיסוננס הקוגניטיבי שבו אנו נתונים, דיסוננס שמונע מאיתנו חופש מחשבתי – חופש אפיסטמי. ייתכן כי צמצום הדיסוננס יעצים באופן מהותי את הצניעות האינטלקטואלית שלנו, שתאפשר לאדם לבחון את מחשבתו ושפתו ביתר דיוק וזהירות. בסופו של דבר, המטרה המרכזית של הלינגותרפיה שמציע ספר זה היא לשחרר את הקוראים מהעיוורון הקוגניטיבי ומהתרדמה הדוגמטית שבהם היו מצויים טרם הקריאה בו.

מכיוון שהספר עוסק בעיקר באנליזה לוגו-לשונית של השפה, הוא עשוי לשמש גם כמבוא ראשוני ללוגיקה פורמלית ולפילוסופיה אנליטית של השפה, תחום שזכה לתנופה משמעותית ולתפנית מיוחדת במינה במסורת האנליטית שראשיתה במאה ה-19 וידועה בשם "המפנה הלשוני".

גדי קרביץ הוא חוקר עצמאי ודוקטור לפילוסופיה. מחקריו עוסקים בפילוסופיה של המדע, אפיסטמולוגיה, פילוסופיה אנליטית של השפה וספקנות אפיסטמית, ומאמריו בתחומים אלה מתפרסמים בעיתונים מקצועיים בארץ ובחו"ל. בנוסף, ד"ר קרביץ הוא מחבר הספר ידע, ספקנות והונאה עצמית (2019), והיה שותף לכתיבת הספר Rethinking the Fabric of Geology (2013).

"ערפל סמיך הפתיע אותי בהרי הספסארט כך שנאלצתי מוקדם בערב להיכנס אל האכסניה הראשונה שנקרתה בדרכי. כעבור זמן קצר נכנסו אדונים אחדים אל האכסניה, עטופים במעילים עבים, והצעיר שבהם הזמין בקול רם וצורמני קפה חם מאוד וספל שוקולדה. התבוננתי בחבורה וראיתי שהיושב לפני הוא לא אחר מאשר המסית והנואם אדולף היטלר".
בתיאור זה של פגישה מקרית עם אדולף היטלר פותח פרידריך דוד וייל את חיבורו, אשר נכתב לאחר שנאלץ לעזוב את גרמניה ולהגר לארצות הברית בעקבות רדיפת הנאצים. וייל, ששימש כראש איגוד סוחרי היין בפרנקפורט וכיועץ לממשלה, הגיש חיבור זה העוסק בחייו בתקופת עליית הנאצים לשלטון לתחרות מטעם אוניברסיטת הרווארד בשנת 1939.
וייל מגולל את אירועי התקופה ומנתח את הבעיות הכלכליות והחברתיות של גרמניה, ושוזר בתוכם את סיפורו האישי והמשפחתי, במהלכו נודה, נאלץ לחסל את עסקיו, נותק מחבריו ונכלא בבוכנוולד. ולמרות כל אלה הוא ממשיך לחוש קשר עמוק לגרמניה של פעם, לאותה מולדת ששקעה למצולות ובגדה בו. הוא מבין את מצוקתם של חבריו, קולגות, מכרים וידידי נפש, הנאלצים לנתק עמו מגע פן יבולע להם, ומשתומם בפליאה כאשר, בהסתר ובעלטת הלילה, מצאו אחדים מהם את תעצומות הנפש להיפגש איתו, תוך סיכון חייהם, להסביר, להתנצל ולהיפרד.
לצד היותו מסמך היסטורי בעל ערך רב ורלוונטי לזמננו, אשר נכתב בזמן אמת, בגידת המולדת פותח צוהר אל עולם אנושי וחברתי מורכב. השילוב בין ניתוח היסטורי מעמיק לתיאור אישי מרגש הוא נדיר ולא לעתים מזומנות נמצא כמוהו בספרי שואה או ביומני עדות. בפרספקטיבת הזמן, הצליח וייל, שראה את הנולד והתריע עליו כבר ב-1939, ליצור זכוכית מגדלת המתבוננת מקרוב במרקם האנושי והחברתי שמתגבש במשטר דיקטטורי.
אישיותו המיוחדת של וייל, גישתו לחיים והתבוננותו המפוקחת, הכואבת והחומלת בסובב אותו משאירים חותם עמוק על הקורא ומושכים אותו אל תוך חוויית קריאה סוחפת ומצמררת.