מסע האב אל הממשי - אבנר פיינגלרנט

מנהיגות בשחקים הוא ספר מנהיגות המבוסס על ניסיונו האישי של המחבר דייב בֵּרְק. בֵּרְק הוא קצין בדימוס בחיל הנחתים האמריקאי, טייס קרב, מדריך בבית ספר לטיסה קרבית טופ גאן, מפקד הטייסת הראשונה של מטוס הקרב המתקדם F-35, בעל ואב. הספר הזה, המבוסס על ניסיונו בלחימה, הכשרתו בטופ גאן והדרכותיו בארגון אשלון פרונט, מסייע לקוראים להבין שמנהיגות היא דרישה אוניברסלית להצלחה, בכל סביבה.

על ידי אימוץ ההתנהגויות ודפוסי החשיבה הנכונים של מנהיגות אנו רוכשים את היכולת לפתור בעיות, לתמוך באנשים שסביבנו ולתקן את טעויותינו. כיצד מפתחים את המיומנויות ההכרחיות הללו? באמצעות הבנת העקרונות שהונחלו לבֵּרְק בכל החלטה שהתקבלה בתא הטייס:

• כולם מנהיגים: מהמנכ"ל ועד העובד הזוטר ביותר – כל אחד, בכל דרג, הוא מנהיג. מנהיגות אינה עניין של דרגה, תואר, תפקיד או פונקציה. ככל שאנשים רואים את עצמם כמנהיגים – הם רוצים יותר לתרום להצלחת הצוות.

• מנהיגות קיימת בכל תחום: לעתים תופסים מנהיגות כתכונה הרלוונטית לחיינו המקצועיים בלבד, אך היא קיימת בכל תחום וחלה בכל מצב. אותן התנהגויות צריכות להנחות אותנו כהורים, כבני זוג, כבני משפחה וכחברים מכל סוג.

• כל בעיה שאנו מתמודדים עמה היא בעיית מנהיגות: הבעיות שאנו נתקלים בהן בעבודה אינן נגרמות בשל גורמים חיצוניים. הן נובעות מכישלוננו להנהיג. אם היעדר מנהיגות הוא הבעיה, ומנהיגות טובה היא הפתרון, אזי האופן שבו אנו מובילים הוא הגורם הקריטי ביותר המשפיע על התוצאה.

• מנהיגות היא מיומנות: מנהיגים טובים אינם פשוט נולדים כאלה. ניתן ללמוד מנהיגות. כלומר, כל אדם בעולם יכול להשתפר בה אם יבחר בכך. הספר הזה הוא המדריך שלהם.

באמצעות סיפורים מרתקים, מהכשרת טופ גאן ומהלחימה ועד לחדר הישיבות ולבית, בֵּרְק מעניק לקוראים את הכלים הדרושים להצלחה.

שירים מאת אומברטו סאבּא (1957-1883), מן החשובים במשוררי איטליה במחצית הראשונה של המאה העשרים, בתרגום מאיטלקית של דני כספי.

אומברטו סאבּא (שם העט של אומברטו פולי, Umberto Poli) נולד בעיר טריאסט לאם יהודייה ולאב שהתגייר, אך נטש בטרם הולדת בנו. רוב חייו חי ויצר סאבא בעירו שהייתה צומת גיאוגרפי, היסטורי ותרבותי בין איטליה, אוסטריה וסלובניה. שירתו מתייחדת בפשטות ובכנות, בהתרחקות מרהב ומזוהר ובעצמאות מול זרמי השירה הדומיננטיים של התקופה.

בדומה לפטררקה, גם קבצי שירתו נצברו בהדרגה לכרך אחד שכונה ספר המזמורים (Il Canzoniere). מושאי כתיבתו האישית והאנושית – עירו על פרבריה ודמויותיה, הרחובות, הנמל, בני משפחתו, בעלי־חיים וחייו המורכבים שלו עצמו – מזמינים אותנו להצטרף למבט בוחן וחומל, נוּגה ומחויך.