מסע האב אל הממשי - אבנר פיינגלרנט

משנה תודעה: רשימות מהרנסנס הפסיכדלי הוא הספר העברי (והבינלאומי) הראשון שמציע מבוא מקיף לסוגיות המרכזיות של ההתעוררות הפסיכדלית בת זמננו – במדע, ברפואה, ברוח ובתרבות. בגישה פתוחה, סקרנית וקליידוסקופית, צולל הספר אל תוך השאלות הגדולות שמעוררת הפסיכדליה: מהן ההבטחות של החוויה הפסיכדלית? אילו אופקים חדשים היא פותחת לאדם ולחברה? וכיצד ניתן לנווט בה באופן מטיב? באופן קולח, מעורר מחשבה וייחודי, מצייר משנה תודעה פורטרט מקיף וצלול של הפסיכדליה במאה ה־21 ומשמש מורה נבוכים חיוני לכל מי שמבקשים להבין את עולמה המתעורר של התודעה.

ד״ר עידו הרטוגזון הוא מרצה בכיר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן. הרטוגזון עוסק מזה 20 שנה במחקר של ההיסטוריה והתרבות הפסיכדליים ועבודתו זכתה למוניטין והשפעה בינלאומיים. ספרו טכנומיסטיקה (הוצאת מדף, 2009) היה הספר העברי הראשון שעסק בנושא הפסיכדלי והיה לאבן דרך בהתפתחות התחום בארץ. ספרו American Trip: Set, Setting and the Psychedelic Experience in the 20th century  פורסם ב-2020 בהוצאת MIT וזכה לביקורות משבחות. מאז 2021 מפרסם הרטוגזון טורים וכתבות בנושא הרנסנס הפסיכדלי במוסף גלריה של עיתון הארץ.

תולדות הנייר כרוכות בתולדות העמים. חומר זה, העשוי סיבים שרוסקו וסודרו מחדש באופן שייטיב עם מגע העט ותבניות המכבש, תמים רק למראה. יעיל לאין ערוך בהשוואה ללוחות הטין, פני האבן, קלפי העור, החרסים והפפירוסים שקדמו לו, הנייר מצעיד את הציוויליזציה קדימה כבר אלפיים שנה. על כן, הנטייה הרווחת לבטל את אשר "נותר על הנייר" כחסר משקל, ולראות ב"פיסות נייר" לא יותר מסרח עודף של מערכות החיים, מטשטשת את חלקו המכריע של הנייר בחיינו. שהרי אותו חפץ – והפיכתו לניירת ברגע שנרשמים עליו מחשבות וחשבונות – הוא המוציא לפועל של כלל תוכניותינו. 

הספר על הנייר נדרש לתופעה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מפעלי הדגל של המודרנה: המצאת הקפיטליזם ובניית האומה. הסיפור מתמקם בלשכות המסחר שהתארגנו בארצות הברית במאה התשע-עשרה כדי לנהל את כלכלת השוק; וכן במשרדי המינהל הקולוניאלי שפעלו באותה התקופה בלונדון ובתת-היבשת בדרום אסיה כדי ליצור ישות מדינית בהודו. קריאה באותיות הקטנות של שלטון המכתבה הזה, שכבש את העולם באמצעות עטי מתכת, נוהלי תכתובת וטבלאות סטטיסטיות – לצד פרקטיקות נוספות – חושפת עד כמה המציאות שלנו בנויה על יסודות של נייר.

האם המסך האלקטרוני מבשר את קץ אלפיים שנות ההיסטוריה של הנייר? שאלה זו עומדת במרכז הפרק החותם את הספר, הבוחן את המשך השימוש שלנו ב"עמודים", "דפים" ו"תיקיות" כדי לעמוד על מקומה של תרבות המכתבה בעידן הממוחשב.

פרופ' מיכאל זכים הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עם נושאי המחקר שלו נמנים ההיסטוריה של הכלכלה, הסוציולוגיה של הידע, מין ומגדר, הגות מדינית של העת החדשה, תרבות המכונה ותולדות האופנה.