מסע האב אל הממשי - אבנר פיינגלרנט

מהם הדגלים האדומים של בעיה נפשית?
כיצד פונים לטיפול וקובעים פגישה טיפולית ראשונה?
כיצד אתה יודע אם המטפל שלך מתאים לך?
מהן הדרכים הטובות ביותר לדבר על בריאות נפשית עם בני משפחתך, ידידיך ועמיתיך לעבודה?

כל אחד נאבק מפעם לפעם עם בעיות נפשיות, אך הרמה הגדולה ביותר של חוסר הבנה נובעת מאי ידיעת ההבדל בין בריאות נפשית להפרעה נפשית, והקושי לברר לעצמך אם אתה זקוק לעזרה מקצועית, ואם כן, כיצד למצוא אותה.

האם אני בסדר? מנחה את הקורא דרך השאלות השכיחות ביותר בכל הקשור לבריאות נפשית ולתהליך הפנייה לעזרה וקבלתה.

בסגנונה הענייני והידידותי שעשה אותה פופולרית כל כך ביוטיוב, קטי מורטון מביאה אל פתחנו את המידע הדרוש, ומזכירה לנו שאנחנו יכולים לעבור דרך הזמנים הקשים, ולעולם איננו לבד.

קטי מורטון, מטפלת מוסמכת בענייני נישואים ומשפחה ואושיית יוטיוב, משיבה על השאלות הנשאלות ביותר לגבי בריאות הנפש, כולל מתי לפנות לעזרה והיכן למצוא אותה.

מאז קום המדינה מתבססת מערכת היחסים בין הדרוזים בישראל לבין החברה היהודית על אסטרטגיה תועלתנית, המתעדפת את הזהות העדתית הדרוזית הצרה על פני מרכיבים לאומיים. בתמורה לשירות צבאי, הובטח לעדה שוויון זכויות, כאמור במגילת העצמאות. גישה פרגמטית זו עיצבה "אחווה יהודית־דרוזית", שהצמיחה מנהיגוּת ואליטות דרוזיות חדשות המזוהות עם המדינה. המעמד המועדף של הדרוזים, הנתפסים כמי שהם "בבחינת מוגנים", תרם ללכידות תרבותית ודתית, למרות התחרות הפנימית בקרבם. את חקיקת "חוק יסוד – הלאום" ב־2018 פירשו הדרוזים כהפרה מהותית ומעשית של מעמדם, שמידרה אותם במופגן כאזרחים "מדרגה שניה". ב־2024, בעקבות הפרעות שחוללו כוחות המשטר החדש בדרוזים בסוריה, נענתה ממשלת ישראל לבקשת מנהיגי העדה, וצה"ל פעל כדי להגן על אחיהם שם. כך נוצר מצב גיאופוליטי שהרגיע לפי שעה את התביעה למימוש הבטחת השוויון.

הספר הדרוזים בין שותפות להדרה מביא נתונים ייחודיים הממחישים את התמורות בחברה הדרוזית בעשורים האחרונים, לצד הסברים למתחים השוררים בין השיקולים התועלתניים של האליטות לבין הצורך לשמור על הזהות הייחודית של העדה ומערכת היחסים שלה עם סביבתה. חרף ההבטחה ההיסטורית לשוויון, הדירוג הסוציו־אקונומי של היישובים הדרוזיים בישראל נמוך מאוד, ולכך השלכות מרחיקות לכת על מרקם היחסים שלהם עם המדינה. 

אמל ג'מאל הוא פרופסור למדע המדינה ודיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם עשרות מאמרים וספרים. מספריו האחרונים: הפעילות התקשורתית של מיעוטים לאומיים בעידן האלגוריתמי (הוצאת מכון וולטר ליבך, 2020), Reconstructing the Civic: Palestinian Civil Activism in Israel (New York: State University of New York Press, 2020)