מסע האב אל הממשי - אבנר פיינגלרנט

מה מניע אותנו לחפש משמעות?

כיצד פצעי הילדות, תְּקִיעוּיוֹת משפחתיות ומתנות שעוברות בין הדורות נטווים בזהותנו ומעצבים את חיינו, את עשייתנו, את בחירתנו ואת אהבותינו?

ד"ר אוֹרֶנְיָה יָפֶה־יַנָּאי, מחברת רב המכר לכל אדם יש שביל, מובילה את הקוראים בספרהּ החדש ללכת בשבילֵי משמעות למסע עמוק ומרגש – מן הפצע האישי אל הריפוי, מן הכאב לחיפוש משמעות ואהבה, ומן ההחמצה אל ההגשמה. הספר משלב תובנות טיפוליות, סיפורי מסע של מטופלים והרהורים אישיים. הוא מאפשר לקוראים להצטרף למסע פנימי לגילוי האני האותנטי, לשחרור מירושות רגשיות ישנות ולחיבור מחדש לתשוקת הריפוי ולחיים.

בכתיבה רגישה ונגישה, חכמה ופיוטית, המבוססת על ניסיון קליני רב שנים, בוחנת ד"ר יפה־ינאי את הקשרים שבין אהבה, עשייה ומשמעות ובין מורשת משפחתית ובחירה אישית, ומזמינה כל אחת ואחד מאיתנו לגלות שביל ייחודי, שבו מתגלים החיים במלואם. זהו ספר שאינו מכתיב מסלול, אלא מאפשר מציאת דרך לשינוי תודעתי, רגשי ומעשי, תוך חמלה כלפי עצמנו, כלפי הורינו וכלפי בחירות שעשינו. 

ד"ר אוֹרֶנְיָה יָפֶה־יַנָּאי, פסיכולוגית קלינית ותעסוקתית בכירה, מדריכה ומתוות־דרך בארץ ובעולם, תלמידת יהדות ודרך הבודהה. ד"ר יפה־ינאי פיתחה כלים, תיאוריות ושיטות ייחודיות, ומתמחה באבחון, בייעוץ ובטיפול, ביחידים ובמשפחות, במסעותיהם למימוש חזון ולמציאת משמעות ואהבה. כיַזמית, הקימה את מכון "אדם מילֹא", מהמובילים בארץ בתחומי המשאב האנושי, ואת חברת עמ״י לייעוץ לעסקים משפחתיים. 

ספרה הראשון, לכל אדם יש שביל, מכר עד היום כ־100 אלף עותקים ותורגם לשפות שונות. בעקבותיו הקימה יחד עם בתה, גוני ינאי יצחקי, את מרכז "לכל אדם יש שביל", הממשיך את מורשתהּ, ועוסק באבחון, בייעוץ ובטיפול בעשייה, במשמעות ובקריירה. 

בשנת 2020 יצא ספר שיריה בטנת הנפש. זהו ספרה השלישי.

עוד לפני הקמת המדינה, וגם שנים רבות אחר כך, לא היה דוד בן-גוריון מנהיג אהוד בימין, בלשון המעטה. אך כמחצית המאה לאחר מותו, מגיע חגי סגל, בן למשפחת לוחמי אצ"ל ותושב עפרה, לתובנות מפתיעות בנוגע לאיש שהכריז על הקמת המדינה. במסע ארכיוני מרתק הוא חושף צדדים בלתי מוכרים בדמותו של "הזקן", כמו המיתוג המשיחי שלו במערכת הבחירות השנייה לכנסת, יחסו המורכב ליהדות התפוצות וקרבתו המפתיעה לאישים כמו המשורר אורי צבי גרינברג ואפילו מנחם בגין.

משיח בשדה בוקר מגלה בן-גוריון אחר – ראש ממשלה שהתנ"ך היה קוד ההפעלה המוצהר שלו; שנהנה להתנצח עם חברי כנסת דתיים אך רחש כבוד עמוק לתלמידי חכמים; איש מדון, לכאורה, שידע לטוות קשרים מפתיעים עם יריביו הפוליטיים הגדולים ביותר. סגל מצייר דיוקן חדש של המנהיג שעיצב את פני המדינה. מתוך עמדה צנועה של "מבקר נלהב", הוא שופך אור על אוצרות ארכיון מרתקים שנעלמו מעיני החוקרים המקצועיים ומציע פרשנות מקורית ומפתיעה לדמותו של בן-גוריון – כזו שעשויה לשנות את האופן שבו תפסנו עד כה את ראש הממשלה הראשון ואת מורשתו. מבין שורות הספר מבצבצת ועולה גם הצעה לפיוס לאומי ולשותפות גורל בימי מלחמה.

כתוצאה מעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בינואר 1933 , הותנעו מהלכים ייחודיים במפת התיאטרון העולמית בכלל, ובגרמניה ובארץ ישראל בפרט. מהלכים אלה התרחשו בעקבות הגירתם של אנשי תיאטרון רבים, בעיקר יהודים, מגרמניה, אוסטרייה ובוהמיה )ארצות חוג התרבות הגרמנית(לכל מקום שייאות לקלוט אותם. הם הביאו לגלויות השונות את מסורת תיאטרון רפובליקת ויימר, שהייתה זרה עד מנוגדת למסורות המקומיות.
בספר זה נבדק ההבדל בין אנשי תיאטרון אשר הכירו בצורך לשנות ולעבד מחזות, ודרך ביצועם, כאשר הם מועלים בחברה בעלת מסורת תיאטרון שונה ולעיתים מנוגדת, לעומת אלה שבחרו לשמר את המהות והרכיבים המקוריים, וכך ליצור "תיאטרון בגלות." לכך סייעה העובדה כי לתיאטרון בגלות היה קהל זמין של יוצאי חוג התרבות הגרמנית שהיגרו אף הם. בספר מוצגים גלגוליהם של עשרות מחזות, הפקותיהם ודרכי התקבלותם או דחייתם
בארצות ובתרבויות השונות.
מושם דגש על מקומם המרכזי של מפיקים, במאים ושחקנים יהודים בתיאטרוני חוג התרבות הגרמנית, שניכר כבר במפנה המאה העשרים עד סוף מלחמת העולם הראשונה, ואחר כך בימי רפובליקת ויימר ובשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.
אנשי תיאטרון, יוצאי חוג התרבות הגרמנית )היקים(, שהיגרו לארץ-ישראל ורצו להמשיך את הקשר עם עולם התיאטרון נתקלו בקשיים רבים. הם פגשו במסורת תיאטרון רוסית-יהודית שהתגבשה בארץ ישראל מסוף המאה ה 19- והייתה זרה לרובם, הם גם נוכחו לדעת כי התיאטרונים המקומיים לא ששו לפתוח דלתם בפניהם וגילו שמחסום השפה הוא לעיתים בלתי עביר.
הספר עוקב אחרי קורותיהם והתמודדויותיהם בגלויות השונות ובעיקר במציאות הארץ ישראלית: אחר אלה שניסו להשתלב בתיאטרונים הקיימים, אלה שיזמו תיאטרונים משל עצמם, ואחרים שנטשו וחזרו לארצות מוצאם, גרמניה ואוסטרייה, בניסיון להשתלב בזירה התיאטרונית שלאחר המלחמה.
פרופ' (אמריטוס), תום לוי, יליד ברלין ) 1935 ( בעל תואר שני בבימוי מאוניברסיטת ייל ) 1967 ( ודוקטורט בחקר התיאטרון מאוניברסיטת ניו-יורק 1971 (; במאי, דרמטורג ומתרגם בתיאטרון הרפרטוארי ובתיאטרוני השוליים (בישראל וכן בבתי הספר המובילים למשחק; לשעבר ראש החוג לאומנות התיאטרון בפקולטה לאומנויות באוניברסיטת תל אביב. פרסם ספרים ומאמרים בעברית, גרמנית ואנגלית בחקר התיאטרון בארץ ישראל החל מסוף המאה ה 19- בדגש על תיאור וניתוח המאבקים החברתיים-אומנותיים בין יוצאי הגלויות השונות במולדת הישנה חדשה.

המדע המודרני שינה מן היסוד את הבנתנו את היקום ואת החיים. הקוסמולוגיה חושפת יקום הנשלט על ידי חוקים פיזיקליים מדויקים ופרמטרים המאוזנים בעדינות יוצאת דופן. הביולוגיב מגלה מערכות מולקולריות עשירות במידע , הפועלות בתיאור מורכב ועשיר.

ספר זה נבנה מן היסודות. הוא מציג תחילה את המסגרת הפיזיקלית החיונית להבנת היקום, ולאח רמכן בוחן את הכוונון העדין של הקבועים והפרמטרים הפיזיקליים המאפשרים את קיומם של חיים.

זהו מסע מובנה מן הפיזיקה של היקום אל הביולוגיה של החיים, החושף הן את הישגיו המרשימים של המדע והן את השאלות שנותרו פתוחות.

האם היקום מכוון לחיים? האם, לאור הידע המדעי הקיים, סביר שהחיים התפתחו באקראי? הספר משלב קוסמולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה ומתמטיקה כדי לבחון את סוגיית התכנון העדין של היקום ואת שאלת מוצא החיים באמצעות גישה כמותית והסתברותית.

ד"ר דן הרוניאן הוא פיזיקאי ויזם טכנולוגי, בעל למעלה משלושה עשורים של ניסיון בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות הן במסגרת מחקר אקדמי והן בסביבות של חברות הזנק.
בשנים האחרונות הוא מתמקד בשאלות יסוד בקוסמולוגיה ובביולוגיה, ומיישם את הרקע שלו בפיזיקה כדי לבחון את הידע הקיים ולחקור תחומים אלה באמצעות מודלים פיזיקליים וביולוגיים