באמצע חייו מגלה רבינוביץ', מראשוני המתיישבים בעמק, את המניע העמוק לכל עשייתו - את כאב יתמותו - והופך בעל כורחו לגיבורה של דרמה שאת פרטיה ביקש תמיד להסתיר. למה בעט בקשרים ישנים ? מדוע עקר מביתו פעם ועוד ? האם הוא צועני בנפשו או איש מעשה מבריק ? והאם יש אמת בדבריו אל אחותו הצעירה, הכותבת את קורותיו מפיו, ש"המילים משקרות ; רק הים, הכוכבים וההרים לעולם אינם משקרים" ? מעטו של מחבר הטרילוגיה "חיי נביא" בהוצאת כרמל, ירושלים