"אז מה ילד, חושבים על פאפא?" רק אחרי כמה דקות העזתי להרים את הראש ולהביט לכיוון שלו... הוא עדיין ישב שם, לבוש בחלוק רחצה, נשען בניחותא כמו מישהו משועמם שלא ממש מחכה לתשובה. "סליחה, אתה מדבר אלי? פלטתי...
הוא אנרכיסט שונא דת, עם צחוק פרוע של שוטה או קדוש. הוא מופיע לפני דין בשלל תחפושותיו בכל רגעי המפתח בחייו, ואגם כך גורם לו לתובנות מפתיעות. האם הופעותיו של אלוהים הן עדות לנפשו הפגועה של דין, או שהן תאור של עזות הנפש בה הוא מתמקח עם אלוהי הגורל?
המפגשים הללו מפחידים את דין, אך מאפשרים לו לבטא את תסכוליו וכעסו ומעניקים לו תחושה שמישהו רב כוח לא נטש אותו לגורלו. גם הפסיכולוג המטפל בו נאלץ להודות שהפיתרון יעיל, ובסוף המפתיע אפילו זוכה בעצמו בתובנה בלתי צפויה.