"זה המסלול שלי בימים עצובים או שקטים." אמר ופתח את הרדיו. נסיעה אילמת הובילה אותן אל כביש פלמחים. חשכה עטפה כבר את הארץ ואור פנסי המכונית הוגבר. ריח פריחת פרדסים נישא באויר. הכביש הצר והשומם הואר באור ירח מלא, ואבייתר העלה אורות דרך גבוהים. "שלוה פנטסטית." אמרה. "לפעמים אני חושב איזה מעשים איומים יכולים להעשות בלב הפרדסים האלה." אמר.