העלמה והמשורר הוא רומן בדיוני בהשראת דמותה של הציירת צילה בינדר ואהבת-חייה למשורר נתן אלתרמן. עלילתו משתרעת מסוף שנות השלושים של המאה הקודמת, ועד שולי תקופת התמורות הגדולות שלאחר מלחמת ששת הימים, ומשקיפה על האירועים הרי-העולם של אותן השנים מבעד לעיניה של זויה - אשה יפה וציירת מחוננת. זויה קולטת את הלמות דופקס של הימים הסוערים האלה דרך האזנה מתמדת לדופק ליבו ושירתו של אהובה המשורר, נשוי ואב לבת, אמן דגול, בעל טור סאטירי, ואיש של ניגודים קיצוניים: בוהמיין ושתיין מצד אחד, ואדם רב-השפעה, שמנהיגים ומצביאים מצפים לדברו ולהדרכתו המוסרית, מצד אחר. מוקד ההתרחשות של הרומן הוא בית-הקפה הנודע כמקום ההתוועדות של אמני תל-אביב, שם קבע המשורר הנערץ את מושבו. ובעיניה של זויה - שאהובה ממלא את כל עולמה - נוכחותו הופכת את בית - הקפה למעין היכל מכושף; ואילו בהיעדרו משפג הקסם, חוזר בית - הקפה להיות חילוני ופרוזאי בעיניה, והיא מתעמתת בו עם מצוקותיה, חרדותיה ובדידותה. בסגנונה הייחודי מפליאה אידה צורית להפיח חיים בתקופה המסעירה ההיא, ולברוא דמות מורכבת ומרתקת של אשה, שהקדישה את כל חייה לאהבת גבר מהפנט ורב - סתירות.