כוונת התורה וכוונת הקורא בה פרקי התמודדות - ערן ויזל

קשרי ישראל-גרמניה שאחרי נפילת חומת ברלין נבחנים בספר זה בתקופות שלטונם של שלושה קנצלרים: הלמוט קוהל, גרהרד שרדר ואנגלה מרקל. הספר הוא תוצר של עבודת מחקר שהתבססה על מקורות שונים, ובעיקר על עשרות ראיונות שקיים המחבר עם אנשי מפתח בקשרים בין המדינות.

חילופי הדורות בגרמניה ותהליך הנורמליזציה הפנימי והבין-לאומי שעברה הרפובליקה הפדרלית בעקבות איחוד גרמניה לא פגעו ביחסים המיוחדים עם ישראל. להפך: בשיאם, בשנת 2008, על רקע החרפת איום הגרעין מצד איראן, הכריזה הקנצלרית מרקל שביטחון ישראל הוא חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני. בספר מתוארת תרומתם של היחסים בין המדינות לפיתוחה של מדינת ישראל ולחיזוקה בתחומים חיוניים, ואף להידוק קשריה עם האיחוד האירופי. יחסים אלה עומדים למבחן בעשורים האחרונים, לאחר שגברו חילוקי הדעות בין שתי המדינות בשאלות מדיניות החוץ והתחזקה המגמה השלילית כלפי מדיניות ישראל בסקרי דעת הקהל הגרמנית. כל אלה הציבו סימני שאלה על עתיד היחסים המיוחדים בין שתי המדינות.

הגיעה השעה לבחינה היסטורית שיטתית של היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה המאוחדת. ספרו של טיבור שלו שלוסר מציב פרספקטיבה רחבה, מעודכנת ומגובה היטב בתיעוד בכתב ובעל פה של התפתחות יחסים אלה ברבע המאה שחלפה מאז איחוד גרמניה ב 1990. המחבר מכפיף את היכרותו הישירה כדיפלומט בתהליך המתואר בספר ואת הידע האישי שלו לכללי המחקר ההיסטורי ומספק כך ניתוח ייחודי בשאלת ההמשכיות והחידוש במסכת היחסים הללו, על משמעותם הכלכלית, הבטחונית והמדינית העצומה.

(משה צימרמן, פרופסור אמריטוס להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית)

איחוד גרמניה עורר בישראל ובאירופה חשש מפני "רייך רביעי". אלא שהחששות התבדו: היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה דווקא חוזקו בהיבטים חיוניים לישראל, אף שיש גם יסוד לדאגה לעתידם. ספרו של טיבור שלו שלוסר הוא פרי מחקר היסטורי שיטתי ומגוון, המתבסס על תיעוד רשמי, פרסומי תקשורת ועשרות ראיונות שקיים עם מעצבי ומבצעי מדיניות בשתי המדינות. בכל אלו בא לידי ביטוי ניסיונו העשיר כדיפלומט מקצועי אשר הופקד מטעם משרד החוץ על פתיחת שתי קונסוליות חדשות של ישראל בגרמניה, בברלין ב-1991 ובמינכן כקונסול כללי ב-2011.

(שמעון שטיין, שגריר ישראל בגרמניה לשעבר)

ספר זה מכיל את הזרעים לכל המשך חשיבתו של מלצר. המושגים הקלייניאניים של הזדהות השלכתית ושל העולם הפנימי מתרחבים דרך ההשקפה המלצריאנית על אודות ״ההיסטוריה הטבעית״ של האנליזה, זו המתקדמת ברצף של שלבים שמתחקים אחר התפתחות יחסי האובייקט המוקדמים. לאחר שהסיטואציה האנליטית מתבססת, ניתן למיין את הבלבולים הגיאוגרפיים ובין האזורים של העצמי הילדי ביחסיו עם האובייקטים הפנימיים, ניתן לעבד חרדות דיכאוניות על סף העמדה הדיכאונית ובמסגרת תהליך הגמילה ניתן לבצע אינטגרציה של היבטים שפוצלו מהעצמי. ספר זה ימשיך לשמש כטקסט עיוני בסמינרים קליניים וטכניים ובכאלה העוסקים בפסיכופתולוגיה, וילווה את מסעם של העוסקים בפסיכואנליזה בתור ״פעילות אנושית״.
קלרה נמאס, פסיכואנליטיקאית, בואנוס איירס

תיאור יוצא מן הכלל של השלבים השונים והמורכבים של התהליך הפסיכואנליטי. המחבר מצליח להעביר את ניסיונו רב השנים באנליזה של ילדים ומבוגרים בדרך מתוחכמת ובדרגת הנחישות של אומן שעבודתו מצליחה לשקף באופן מלא את המהות האמיתית של חזונו.
ליאון גרינברג, יו״ר לשעבר של ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (IPA), הקדמה למהדורה הספרדית

זהו ספר מדהים, בעל מבנה ברור ומסר עמוק ומורכב. ברובד הראשוני הנוסחה נדמית פשוטה - איסוף ההעברה, התרת הבלבולים הגיאוגרפיים ובין האזורים, צליחת סף העמדה הדיכאונית והגמילה – נוסחה שניתן ליישם בטיפול בילדים ובמבוגרים כאחד, ושניתן לראות הן ברמת הפגישה הבודדת הן ברמת התהליך הפסיכואנליטי בכללותו. עם זאת, ברגע ששוקעים לתוך הפרטים בספר מתגלה מעיין נובע אמיתי של רעיונות עשירים ומעוררי מחשבה.
מרים בוטבול, חברה מייסדת בקבוצה הפסיכואנליטית של ברצלונה

יצירת מופת מכוננת. ההתפתחות של ההעברה-ההעברה הנגדית הופכת ללב ליבה של השיטה האנליטית וכל כתבי מלצר הבאים מציגים תוספת מעשירה לתפיסה בסיסית זו.
הוגו מרקז, מריה אלנה פטרילי ומאורו רוזטי – קבוצת ראקר, ונציה

ברור בלי להיות דוגמטי; מדריך מטעמו של מי שעודד אותנו תמיד לחשוב בצורה עצמאית.
קת׳רין ארנולד, פסיכותרפיסטית של ילדים ומבוגרים, בריטניה

בכתיבה חדה ומלאת חיות ובשפה הקרובה ככל הניתן למוחשיות השלטת בעולמו הפנימי של הילד מתאר מלצר את מה שנהג לכנות ״ההיסטוריה הטבעית״ של התהליך הפסיכואנליטי. אני רואה כעת בספר ראשון זה את נקודת הפתיחה לגילוי ההיסטורי של ״הקונפליקט האסתטי״, שאותו ניסח כעבור עשרים שנה בספרו המלהיב
The Apprehension of Beauty.
ז׳אן בגין, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, פריז