חמושים בלגיטימציה - עפרה בן ישי, יגיל לוי

האם קיומו של הרוע מערער על קיומו של אלוהים? מהו מעמדם המוסרי של בעלי חיים? האם התיאוריות המדעיות החשובות ביותר אמיתיות או שהן כלי יעיל לניבוי ולהסבר בלבד?

הניסיונות להשיב על השאלות הגדולות של החיים – וגם של המבחנים בפילוסופיה – דורשים טיעון מנומק. רק שלעתים קרובות מדי הטיעון הולך לאיבוד תחת תילים של פרשנות, נקבר תחת ערימות של טקסטים קריאים יותר או פחות.

מהנחות למסקנה סוקר בתמציתיות את עיקריהם של מאה מהטיעונים המפורסמים והמשפיעים ביותר בפילוסופיה המערבית. הוא מתמקד ברעיונות ובהנחות שהובילו ליצירת כל טיעון, פורש בצורה נהירה את המבנה הלוגי שלו ואת המסקנה העולה ממנו. בספר מוצגות דוגמאות לטיעונים מתקופות שונות וממסורות פילוסופיות מגוונות.

הטיעונים נבחרו מתחומים שונים, למשל מטאפיזיקה, אפיסטמולוגיה (תיאוריית הידיעה), פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הנפש ופילוסופיה של השפה. הספר הוא כלי עזר נגיש וקומפקטי לכל מי שרוצה ללמוד וללמד את התחומים הללו, ולהיחשף לתשתית ההגיונית שבבסיסם.

מייקל ברוס, בעל תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת סן דייגו, לימד קורסים בפילוסופיה ובמתמטיקה במרכז רובינסון לחוקרים צעירים של אוניברסיטת וושינגטון. מאמרים פרי עטו התפרסמו, בין השאר, בספרים ובכתבי עת.

סטיבן ברבון הוא פרופסור חבר באוניברסיטת סן דייגו. מחקרו מתמקד בפילוסופיה של המאה ה-17, בייחוד בהגותם של ברוך שפינוזה וגבריאל סושון.

לאחר גילוי הביקוע הגרעיני החלו הגרמנים, ראשונים בעולם, במיזם להפקת אנרגיה מאורניום, פרויקט שיכול היה להוביל לפצצת אטום בידיו של היטלר. גם לאחר סילוק המדענים היהודים מהרייך השלישי נותרו בה קבוצות מדע מהמובילות בעולם, ובראשן עמד ורנר הייזנברג. עד 1941 חלה התקדמות מבטיחה שעוררה חרדה במערב. אולם על אף קיום משאבים ומאמץ רב־מוקדי עד לתום המלחמה, לא הוצתה תגובת שרשרת גרעינית.

נושא זה זכה לשפע של סרטי תעודה, ספרים ומאמרים, חלקם מנוגדים וסותרים. אז מה התרחש שם? מה השתבש בדרך?

מניע מרכזי לכתיבת הספר נעוץ ברצון המחבר לתהות על הפער המפתיע שבין המתבקש מפרויקט אטומי צבאי ובין מהלכים תמוהים של הייזנברג ועמיתיו.

על בסיס עבודת מחקר באוניברסיטה, שפע פרסומים ומסמכים מקוריים שנחשפו על ידי המחבר בארכיוני גרמניה, ספר מעמיק ורב־רבדים זה חודר אל נבכי ההתנהלות של מדעני הגרעין של גרמניה לפני המלחמה, במהלכה ואחריה. הספר עוקב אחר פרויקט האורניום, ובמקביל משרטט את חיי השגרה, את מרווחי הבחירה של המדענים במרחב השליטה הנאצי ואת אופן השתלבותם בו. משקל רב ניתן לקהילות המדע ולמכוני המחקר, לתהליך השיקום אחרי המלחמה ולאופן התמודדותם של אותם המדענים עם עברם.

בתום הניתוח המקיף ניתנת תשובה בהירה וממוקדת לשאלה שבכותרת הספר.

רקע מדעי ונגיש מוצג בפרק נפרד, כמו גם מסלול לסיור באתרי הגרעין הקיימים עד היום באזור ברלין.

 גרטרוד שטיין, סופרת ואספנית אמנות, נולדה בפיטסבורג ב־1874. ב־1903 השתקעה בפריז עם בת זוגה אָלִיס ב' טוֹקְלָאס וניהלה סלון שבועי, עד 1938. היא אירחה סופרים ואמנים אוונגרדיים וביניהם פ' סְקוֹט פיצג'רלד, עזרא פָּאוּנְד, מָאטִיס, פִּיקָבִּיָה, דְרֵן ואפולינר.

עד מהרה היא פגשה את פַּבְּלוֹ פיקאסו ואספה רבות מיצירותיו, מהן שניתנו לה במתנה – כמו הפורטרט הנודע – ומהן שרכשה בכספה.

הטקסט שלהלן פורסם ב־1938 ונכתב במקור בצרפתית בסגנון מינימליסטי: כתיבה מרמזת, עם חזרות, האופייני לשטיין, ומתאר את התפתחותו של פיקאסו בין 1900, שנת ביקורו הראשון בפריז, ל־1937, השנה שבה צייר את גֶרְנִיקָה. בד בבד יש בו תהייה על הטבע יוצא הדופן של החזון והיצירה של צייר גדול זה במאה ה־20.