חמושים בלגיטימציה - עפרה בן ישי, יגיל לוי

בשנת 2003 התקיימה בלונדון הפגנה של שני מיליון משתתפים נגד המלחמה בעיראק. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות העיר לונדון, והיא הונהגה על ידי ארגונים ופעילים סוציאליסטים; אפשר לומר שהקשר בין סוציאליזם לפציפיזם היה ברור בבריטניה לכל. ספרו של אבי קליין מתאר את היווצרותו של הקשר בין סוציאליזם לפציפיזם שהתעצב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והתגבש כזרם נפרד: "פציפיזם סוציאליסטי". זרם זה הדגיש שהמבנה החברתי צריך להיות מבוסס על אחווה ושוויון, ולפיו ללא צדק חברתי לא ייתכן שלום עולמי.

בשם הצדק והשלום בודק תמות בולטות כגון התנגדות לאימפריאליזם, תמיכה בעיקרון אחווה כלל-אנושית, סרבנות מצפון, עיקרון השביתה נגד המלחמה, לצד אירועים בולטים בעברה של בריטניה כמו מלחמת הבורים, מרוץ החימוש ומלחמת העולם הראשונה; באמצעותם מוסבר מדוע הפך הפציפיזם הסוציאליסטי לדומיננטי במחנה הפציפיסטי הבריטי עד סוף תקופה זו לעומת זרמים אחרים שהתחרו בו באותה תקופה (כמו למשל הפציפיזם הליברלי והפציפיזם הדתי-נוצרי), ומדוע הוא נשאר דומיננטי בה עד עצם היום הזה.

אבי קליין מבקש להסביר בין השאר את השפעת המהפך במחנה הפציפיסטי על הפוליטיקה הבריטית, את היותו אחד הגורמים שהביאו לנפילת המפלגה הליברלית ולעליית מפלגת הלייבור בשנת 1924, אשר חלק גדול מחבריה היו פעילי שלום וסרבני מצפון, כולל ראש הממשלה הנבחר שלה, רמזי מקדונלד.

ד"ר אבי קליין הוא היסטוריון ומומחה לבריטניה בעת החדשה.

״זה לא איזה כנרת שלי, זה רוקנ׳רול…״ (יהודה עדר).
הרוק הישראלי הוא פסקול החיים שלנו; מהנסיעה לעבודה ועד ליל שישי בהופעה, הוא מספר את הסיפור של השפה העברית ושל כולנו. ספרה של נורית אורן אבישר בוחן את לשונו של הרוק הישראלי כראי לשינויים שעברה העברית ולהתפתחות התרבות הישראלית משנות ה־70 עד ימינו; הוא עוקב אחר גלגולי השפה בפזמוני הרוק – מ״כוורת״ ו״תמוז״, דרך ״תיסלם״ ו״משינה״, ועד ״מוניקה סקס״, ״המכשפות״, ״הדג נחש״ ו״טונה״ – ומראה כיצד מבעי היומיום הופכים למעשה אמנות.

האזנה מחודשת לשירים ישנים וחדשים מתווה מפה לשונית ורגשית של העברית – זו היורדת מהבמה החגיגית של ביאליק ושל עמיחי וצועדת יחפה אל הרחוב: מדברת, מתבדחת, מתריסה, ולעיתים גם שותקת. מנקודת מבט מחקרית הנשענת על כלים של הבלשנות הקוגניטיבית ועל תיאוריות סמנטיות עכשוויות, אורן אבישר חושפת כיצד למשל בשורה ״רק אני ואנוכי נורמלי מכולם״ נחשף הרובד המקראי לצד כמיהת הדור לנורמליות; וב״הר של בייגלך״ של מוניקה סקס – מאחורי ההומור מסתתרת ביקורת חברתית עמוקה.

נורית אורן אבישר, עורכת לשון ומורה לספרות וללשון, גדלה בין מדפי ספרים וערמות תקליטים. המילים והמנגינות שעיצבו את ילדותה עוררו בה סקרנות שהובילה למחקר על השפה המתנגנת של הרוק הישראלי. היא בעלת תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית מהאוניברסיטה העברית, ותארים שניים בעיתונאות מאוניברסיטת רוזוולט שבשיקגו, ובתרבות הילד והנוער ובלשון עברית – שניהם מאוניברסיטת תל אביב.