חמושים בלגיטימציה - עפרה בן ישי, יגיל לוי

יש ספרי מתמטיקה שמלאים במספרים. לספר הזה יש כלל אחד, הפוך לחלוטין: לדבר על מתמטיקה בלי להשתמש אפילו בספרה אחת.

זו נקודת הפתיחה, ומתוכה נברא עולם שלם שבו אינסוף מתנהג כמו יצור חי, צורות נמתחות כמו גומי, והוכחות סבוכות הן סיפורים מרתקים. אין כאן נוסחאות, רק מחשבה סקרנית, אינטואיציה והומור.

זהו מסע חוצה־ממדים לתוך השפה הכי מדויקת בעולם, שמחזיר לה את הפליאה והיופי שאולי אבדו לה בשיעורים בבית הספר. את ההרפתקה הזאת מוביל מיילו בקמן, מי שזכה לכינוי "ילד הפלא של המתמטיקה העולמית." בקמן חושב כמו אמן ומאמין שאפשר להבין כל דבר – צמחים, אהבה, מוזיקה, הכול – במונחים מתמטיים. הוא שואל שאלות שלא תמיד מובילות לתשובות, ומוכיח שאפשר להבין את קסם המתמטיקה גם בלי לדעת לפתור משוואה אחת.

מתמטיקה ללא מספרים עושה לתחום הידע המסעיר הזה את מה ש"גדל, אשר, באך" עשה לו לפני חמישים שנה – הוא מזכיר לנו שמאחורי כל תבנית ונוסחה יש מחשבה פילוסופית, מאחורי כל חוק ניצבת שאלה פתוחה, ומאחורי כל מספר, מסתתרים אינסוף סיפורים.

אסטרטגיות גורליות, מפסגות יצירתו של ז'אן בודריאר, הוא ספר ההמשך לסימולקרות וסימולציה (הוצאת הקיבוץ המאוחד). בספר זה כבר לא מדובר בקדימות האובייקט, הדימוי, ובתקופתנו הסימולקרום (העתק חסר מקור), אלא בניצחון מוחלט שלהם, ביציאה משליטה ומבקרה, שגשוג חסר גבולות, אקסטזה תמידית של המערכות. 

האובייקט הוא כל מה שאינו סובייקט, והוא יכול להיות סופת טייפון, כיסא, הר, מחשב, דימוי, רומן וגם אלגוריתם, אייפון וכמובן סימנים. ואמנם, עולמנו מלא להתפקע באובייקטים מכל הסוגים, באינספור סימנים, והם יוצרים סדר חדש משלהם, שבו הם השולטים ואנחנו הנשלטים, ורק מתוך הזיה וחידלון הרוח אנחנו ממשיכים לתפוס עצמנו כאדונים. 

בספר זה מבקש בודריאר להיכנס לראשם של האובייקטים ולראות את העולם מנקודת מבטם, שכן לטענתו הם ישויות ערמומיות בעלות מערך התנהגותי משלהן. הוא מגלה את שפת הפתיינות שבאמצעותה הם מתקשרים ומתמרנים אותנו, ועומד על תכונות נוספות כגון היפוך, קיטוב, משחקיות, גורליות, פריצות, אדישות והליכה עד הסוף. אינדיבידואלים רבים בתקופתנו מאמצים התנהגות של אובייקט ולכן נראים לנו מופקרים: פוליטיקאים, אנשי עסקים, בדרנים, טרוריסטים, משפיענים ברשתות החברתיות וההמונים עצמם. במידה מסוימת כולנו קורבנות האובייקט וחבורתו; כולנו בני ערובה של הסדר הקיים. אם האינדיבידואל רוצה להישאר רלבנטי עליו לאמץ אסטרטגיות גורליות, שהן כללי הפעולה של האובייקט, ובכלל זה גם של הבינה המלאכותית. 

ז'אן בודריאר (1929–2007) הוא מגדולי האינטלקטואלים הצרפתים של המחצית השנייה של המאה העשרים. כתביו עיצבו ועדיין מעצבים את השיח בביקורת התרבות, החברה והמדיה. עד היום ממוקם בודריאר בקצה שוק הרעיונות, כיצרן של שיח מקורי ושנוי במחלוקת, אשר כנגד רצונו הפך אותו לסינונימי עם המונח פוסטמודרניות.