מחקרים במקרא ובמגילות - ברין גרשון

ספרו של פרופ' דוד אוחנה, המנדרינים של ירושלים, הוא מחווה למוריו בקמפוס גבעת רם בשנות ה־70, לציון שנת המאה להיווסדה של האוניברסיטה העברית. הספר משרטט את תרומתם המחקרית ואת דיוקנם האינטלקטואלי של ענקי רוח, החל מההיסטוריונים גרשם שלום, יעקב טלמון, יהושע אריאלי ויהושע פראוור, המשך בפילוסופים ישעיהו ליבוביץ, מנחם ברינקר, ירמיהו יובל ופול מנדס־פלור ועד לחוקרי מדע המדינה כזאב שטרנהל ושלמה אבינרי, וכן מורים נוספים וחשובים. 

"דור גבעת רם" היה דור של מרצים במדעי הרוח והחברה, שרבים מהם ראו בהוראתם ובמחקרם ייעוד מוסרי ופוליטי. הנאורות הייתה עבורם לא רק ציון של עידן או אסכולה, אלא דרך חיים, אידאה חינוכית והשקפת עולם. כהיסטוריון של רעיונות המעמיק במחקריו וכאינטלקטואל רחב יריעה, שקשת עיוניו הבין־תחומיים באה לביטוי במפעל חיים הגותי ויצירתי שלם, פרופ' אוחנה מציע לקוראיו מערכת מושגית חדשה בעלת מעוף ורבת־חשיבות. 

ההיסטוריון פרופ' אוחנה למד ולימד באוניברסיטה העברית, הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ועמית בכיר באוניברסיטת קיימברידג'. חיבר וערך יותר משישים ספרים העוסקים בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של אירופה המודרנית, התרבות הים התיכונית, תולדות הציונות ולימודי מדינת ישראל. לאחרונה ראתה אור הסדרה בת חמשת הפרקים שחיבר דרכי המודרניות (מוסד ביאליק).

קדוש סוּפי מסתורי נעלם בין הסמטאות ובתי הקברות של דלהי העתיקה. את החלל שנפער ממלאים ניסיונות עיקשים של מספרים שונים להרכיב את סיפור חייו, לשחזר את דמותו מפיסות יומיום ומנבכי דמיונם.

סיטארה הוא ספר שמרחיק אל מחוזות גיאוגרפיים וספרותיים לא שגרתיים. העלילות מתרחשות בין כתליו של עולם מוסלמי אדוק וגברי, מרוצף איסורים, והדמויות הכבולות בו משתוקקות לפרוץ את הגבולות הנוקשים של קיומן. השפה החושנית והעשירה מתפתלת בין סמטאות העיר העתיקה, רודפת את הדמויות ונאחזת בהן כמו שד.

בתוך כך עולות השאלות היסודיות ביותר של הספרות: כיצד לספר סיפור? למי מותר לספר, על מי ועל מה? היכן עובר הגבול בין מציאות ובדיה?