מחקרים במקרא ובמגילות - ברין גרשון

בשנת 1988, כשניצה בן־ארי ואני היינו בזוגיות, ניצה הביאה לי ספר נפלא במתנה: חילופי גלויות בין הצייר פרנץ מארק והמשוררת אלזה לסקר־שילר. נכבשתי מייד בקסמו. אני חושב שכבר באותו יום החלטתי לכתוב ולצייר בכל יום גלויה לניצה.
במשך כשנה הצטברו אצל ניצה קרוב ל־300 גלויות. אני חושב שאפשר לראות בהן את הגיוון שמאפיין את עבודתי ואת תפיסת העולם שלי. שולחן העבודה שלי היה מבחינתי מעין מעבדה, וכל גלויה הייתה ניסוי חזותי בציור, באיור, בעיצוב, בקריקטורה או בקליגרפיה.
את הגלויות לא שלחתי בדואר, אלא נתתי אותן לניצה ביד בכל יום, משום שגם הבולים היו עבודת יד שלי, ולא בולים שהדואר היה מקבל.
כל מי שמכיר אותי יודע שאני רואה בגלויות האלה חלון ראווה של יכולותיי, וסוף סוף אני מגשים חלום, ומפרסם אותן בספר.
מקווה שתיהנו,
דני קרמן

ב־2020 ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, המוכרים כ"הסכמי אברהם". הסכמים אלה פתחו בפני ישראל הזדמנויות חדשות במרחב המזרח התיכון והים האדום מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. ואולם, מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה ברצועת עזה, בלבנון כנגד חיזבאללה, כנגד החות'ים בתימן וכן "מלחמת 12 הימים" מול איראן, גרמו לנסיגה ולאובדן של חלק מהישגים של "הסכמי אברהם". קובץ זה, הכולל עשרים מאמרים של טובי המומחים בארץ בתחומי לימודי המזרח התיכון וישראל, מנתח את השינויים שהתחוללו במקומה ובמעמדה של ישראל בעקבות שני האירועים הדרמטיים הללו. פרקי הקובץ מתמקדים בבחינת השינויים שהתחוללו במרחב האזורי המקיף את ישראל, שכולל את המזרח התיכון, הים התיכון והים האדום. זהו הקובץ השלישי בטרילוגיה, הכוללת גם את הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (2017); ובין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (2021).

 

פרופ' אלי פודה – חבר סגל בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כראש החוג (2009-2004); כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון ואסלאם (אילמ"א, 2021-2016); וכחבר הוועד המנהל של "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית – מאז הקמתו ב־2011. כמו־כן, הוא כתב וערך 16 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי המזרח התיכון המודרני, יחסי ישראל־ערב ומקומה של ישראל במזרח התיכון.

 

פרופ' און וינקלר – חבר סגל בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם ועמית מחקר במכון חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כראש החוג (2025-2022). כמו־כן, הוא כתב וערך 9 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי ההיסטוריה הדמוגרפית והכלכלית של המזרח התיכון המודרני.

"לטעות זה אנושי", הכריז המוסד האמריקאי לרפואה (Institute of Medicine, IOM) בשנת 1999, בעקבות עלייה תלולה במספר התביעות המשפטיות על רשלנות רפואית. לשיטת IOM, כאשר טעויות או כשלים בטיפול הרפואי גורמים נזק ואף תמותה למטופל – אין לחפש אשמים; יש לחקור ולבדוק מה גרם לכך כדי למנוע אירועים דומים בעתיד. הרי אין בן אנוש שאינו טועה, והדבר נכון גם ביחס לרופאים, לאחיות, למנהלים ולשאר אנשי צוות רפואי העוסקים בחיי אדם. שינוי תפיסתי זה תרם רבות לבטיחות הטיפול בהמשך. מוסדות בריאות חוקרים ובודקים היום את עצמם באופן שוטף ומבקשים לשפר ולקדם את בטיחות הטיפול. בישראל, ניתן להעריך כי בשנים האחרונות מתרחשים כ־10,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מכשלים בטיפול הרפואי, וכי ההוצאה הכספית של מוסדות הרפואה עקב מקרים אלה מגיעה ל־3 מיליארד שקל בשנה.
ניהול סיכונים ובטיחות הטיפול הרפואי עוסק בעקרונות ובמושגי יסוד, בהיקף התופעה של נזקים שנגרמים בטיפול הרפואי, בהתפתחות תחום ניהול הסיכונים ברפואה ובתרבות הבטיחות הארגונית. מושם בו דגש על הגורם האנושי והארגוני, ונדונים בו היבטים משפטיים וביטוחיים, תהליכים של ניהול סיכונים בארגון הרפואי, דרכי הערכה ומדידה ומגמות עדכניות בתחומים אלה. פרק מיוחד מוקדש בספר לניהול הסיכונים בתקופת מגיפת הקורונה, שבאו בה לידי ביטוי היכולות הבלתי נדלות של מערכת הבריאות בישראל.
מחברי הספר הזה עוסקים זה שנים רבות בהנחלת נושאים אלה לצוותים הרפואיים. ללימוד התכנים הקשורים בהם, ולניסיון שנרכש עם יישומם, חשיבות רבה במיוחד בפקולטות לרפואה, בבתי הספר לסיעוד ובקורסים מובנים למקצועות הבריאות. קהל היעד של הספר הם בראש ובראשונה רופאים, אחיות, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, מנהלים וכל העובדים במוסדות הבריאות ועוסקים במישרין או בעקיפין בטיפול בחולים. עם זאת, גם קוראים שאינם עוסקים בתחום, ובכללם מטופלים, עשויים למצוא בו עניין.