מחקרים במקרא ובמגילות - ברין גרשון

תפיסת הסמכות ההורית בחברה הערבית בישראל מציע מבט חדשני ומעמיק על אתגרי ההורות בעידן המודרני, מנקודת מבט פסיכואנליטית. ניסיונו הטיפולי והמחקרי של ד"ר יאסר בשיר מוצא ביטוי בעיון מעמיק ומרענן בחינוך ובתרבות הערבית בישראל, תוך בחינת ההשפעות התרבותיות, הדתיות והחברתיות שמעצבות את דפוסי הסמכות ההורית. בחינה זו מבררת כיצד משפיעים שינויים חברתיים מודרניים על האופנים בהם ההורים בחברה הערבית מַבנים את יחסי הסמכות והחינוך בביתם.

מכלל הכתוב מתגלה פרספקטיבה אקטואלית ועמוסת תובנות חדשות על אודות הדרך בה נתפסת הסמכות ההורית בקונטקסט של שינוי חברתי ותרבותי מהיר. המסקנות המתקבלות בקריאתו מאירות באור חדש את הדינמיקה העכשווית בין דור ההורים לדור הצעירים בחברה הערבית, בישראל של ימינו.

בצד תרומתו המחקרית של ספר זה, חורג ערכו מהעיון האקדמי גרידא, באשר הוא פונה אל כל הורה, מורה או חוקר בתחום החינוך. קהל קוראים מגוון זה ימצא בספר שלפניו כלים להבנת האתגרים המורכבים של החברה הערבית בישראל, להבנת הזולת ולהבנת עצמם.  

ד"ר יאסר בשיר, פסיכולוג מומחה־מדריך, מומחה בתחום הפסיכואנליזה וההורות, עם ניסיון של שנים של עבודה אקדמית והדרכה, מביא עמו ניסיון עשיר בעבודה עם משפחות.

 סיפורו של המורד הצעיר שניהל מחאת יחיד נגד המציאות הפוליטית והתרבותית בישראל

תופעות קשות הכרוכות בחיים בישראל: שחיתות שלטונית, אי-שוויון חברתי, עוולות הכיבוש, שקרי הדת, סיאוב מוסדי ועוד, זכו ועודן זוכות לחשיפה רחבה, אך דן עומר וכתביו נשכחו וקשה יותר ויותר למצוא במרחב הציבורי את דגם המורד שייצג, הכולל עמידה נחושה מול ממסדים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים תוך כדי לקיחת סיכונים עד כדי אובדן עצמי.

 הספר מקסים, מרתק, מלא הפתעות וידע.

בני ציפר, עורך המדור "תרבות וספרות" בעיתון הארץ.

כתב היד הוא מעניין וחדשני!

פרופ' חגית הלפרין, מנהלת ארכיוני הסופרים של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל אביב (בדימוס).

אין ספק שדן עומר היה "טיפוס" מיוחד, זן נדיר בארץ, ושיש מקום לספר ביוגרפי כזה עליו ועל יצירתו. מכתב היד אכן מצטיירת הדמות בכל מקוריותה.

פרופ' ניצה בן ארי, פרופסור אמריטה בחוג לצרפתית ובחוג לספרות וראש התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב.