מחקרים במקרא ובמגילות - ברין גרשון

אנחנו, הישראלים, חושבים הרבה על מלחמה.

כמעט כל הזמן.

גם עזר גת חושב על מלחמה. הוא חושב עליה, חוקר אותה, כותב עליה, כל חייו.

לאחר שכתב כבר יותר מעשרה ספרים ארוכים הרבה יותר, בספר הקצר הזה גת מסדר את המחשבות שלו, בתקווה שיעזרו גם לנו לסדר את המחשבות שלנו. מחשבות על שאלות כמו ״מה זה ניצחון?" או ״מי מחליט, הצבא או המדינאים?" או "מה נכון יותר, להתקיף או להגן?" או ״מה עושים מול גרילה וטרור?" או ״האם בעתיד יהיו יותר או פחות מלחמות?"

תופעת המלחמה עברה שינויים גדולים לאורך ההיסטוריה. האם יש בניהול המלחמה גם משהו קבוע שניתן להגדיר ולהסביר? כדי לחפש תשובה לחידה הזאת, גת פונה להוגים כמו סון טסו, מקיאוולי, הובס, קלאוזביץ, ז׳ומיני, לידל הארט. הוא פונה לחניבעל, לנפוליאון, למלחמות העולם, למערכות באפגניסטן ובאוקראינה, ולמלחמות שלנו. הוא דן באבק השרפה, בפיתוח הטנק, בפצצת הגרעין. מרפרף במהירות על ההיסטוריה ולקחיה, מזהה את המהות, גוזר מסקנות חדות ולעיתים קרובות מפתיעות.

אנחנו, הישראלים, חושבים הרבה על מלחמה. הספר הזה יעזור לנו לחשוב קצת יותר טוב. 

גנבו לי את המדינה. מי גנב למי? מי היו הבעלים של המדינה? מי הקים אותה ולמי יש עליה זכויות? למה הטענות הללו נשמעות כיום, ומי משמיע אותן? מאז המהפך הפוליטי ב-1977 השאלות הנוקבות הללו רק הולכות ומתחדדות.

בליל 4 בנובמבר 1995, לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, זעק מנכ"ל משרדו, שמעון שבס: "הלכה לי המדינה". כמעט 30 שנה אחרי, עם התגשמות הסיוט שלנו, אזרחי ישראל, הקריאה הזאת הופכת לכתובת מהדהדת על הקיר: אנחנו צעד אחד לפני התהום.

שבס, ממקימי ההתיישבות ברמת הגולן, שלחם במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה אין-ספור חברים, שהיה ליד ימינו של רבין המנוח, בוחן בספרו החדש את הדרך שעברנו ממדינה משגשגת, מצליחה ומלוכדת, לאוסף של פלנגות מסוכסכות במדינה שמשאביה נגזלים לצורך מטרה אחת ויחידה: ההישארות והאחיזה בשלטון.

כמי שעמד בכל צומתי קבלת ההחלטות והכיר מקרוב את מנהיגי המדינה, שבס מזהה את שורשי הבעיה וגם מספק פתרונות אפשריים למה שיכול, אולי, לשוב ולחבר בין זרמים פוליטיים שונים ולהציל אותנו מקצו של החזון הציוני.