אי שם בעתיד נבחר אזרח ישראלי מהשורה לראשות הממשלה. בתום ההתלהבות הראשונית ומיצוי כל מלאי תנוחות הקאמה-סוטרה שבין פוליטיקאי לכיסאו, מגלה ראש הממשלה בתדהמה שהמדינה של הקרשים ולאיש אין מושג איך להבטיח את עתידה- בוודאי כל עוד היא תקועה באחד האזורים הפחות נעימים על הפלנטה. לילה אחד חולם ראש הממשלה חלום גורלי, שבו נחשף לפניו הפתרון האולטימטיבי לכל בעיות המדינה. כבר באותו בוקר הוא מכנס את שריו ומודיע להם על החלטתו הנחושה: להפריד את מדינת ישראל מהמזרח התיכון ולהשיט אותה לצדו השני של האוקיינוס האטלנטי, שם תעגון כחברה מן המניין בארצות הברית של אמריקה. האם יצליח ראש הממשלה לממש את תוכניתו הנועזת, אף שאזרחי המדינה ומנהיגי העולם כולו מקדישים את מיטב מאמציהם לתקיעת מקלות בגלגליו? מי שמפקפק בנחישותו של מנהיג הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון מול מתנגדיו חסרי הבושה, ייאלץ לחזור בו לנוכח האופן האגבי שבו מסכם ראש הממשלה את משנתו הפילוסופית: "לא נראה לי שמישהו צריך לוותר על העקרונות שלו, רק כי הציבור היה מספיק טיפש לבחור בו".