אפיקורוס בעל כורחו - יד שניה

"...מאחורי סורגי הברזל המפותלים של החלון הגדול בסלון ניבטו שביל הכניסה הביתה וגינת הקקטוסים של אמא, שאמרה תמיד שהם לא צריכים הרבה תשומת לב. כמו לכל הילדים, גם לי יש באלבום התמונות לפחות תמונה אחת ליד האוטו של אבא. בזו שלי אני עומדת מכווצת כשבצדי האחד הוולוו מנהלים בצבע בז' של אבא, ובצד השני אני נזהרת שלא להידקר מקקטוס נר הלילה האימתני שבגינת הקקטוסים של אמא..."

נועה נולדה בסביון לזוג קיבוצניקים לשעבר, מלח הארץ, אמא רופאת לב־ילדים ואבא בכיר במערכת הביטחון וגיבור ישראל. יום אחד, כשהיתה בת שש, נפתחה דלת הבית. ואז שוב. ושוב. וכך במשך שנים. נועה שתקה עד שאי אפשר היה יותר והתחילה להגיד. מאז היא אומרת ולא מפסיקה.

הממואר תגידי נפתח עם ילדה קטנה ומתוקה שיש לה סוד גדול ומר. בהמשכו מתגלות תעצומות הנפש, נבנה דיאלוג פנימי רגיש ונחשף המסע הנחוש, הבלתי שגרתי, בדרך אל ההתבגרות המיטיבה. "טראומה היא פצע, ופצעים יכולים להירפא," אומר הפסיכיאטר הנודע ד"ר גאבור מאטה.

תגידי הוא סיפור אופטימי על פצע שטופל כהלכה עד שהגליד והיה לצלקת שלפעמים אפילו נעים ללטפה, על תקווה וריפוי ועל החלמה של ילדה אמיצה שהפכה לאישה בריאה ושלמה. בנדיבות־לב ובתבונה ומתוך עמדה אישית ומקצועית, משתפת נועה עילם־שדה את הקוראים בתיאור עבודתו של הגוף שזוכר הכול ונוצר בתוכו גם את זיכרון העתיד לבוא ופותחת צוהר אל מהלכי הנפש בדרכה מאפלה אל אור גדול. 

"כביש מעוקל. מנסה להדחיק את ההרהורים הנוגים שצצו לפתע ממעמקים ולהתמקד באילנית שמעל פני השטח, זו השופעת שמחה וביטחון. זו שהרצון שבה למצות עד תום את החיים בוער בה. זו שלא חוששת לקחת סיכונים ולהגיע רחוק.
עוד עיקול בכביש. הערפל נהיה סמיך יותר. כעת אני נוסעת התוך ענן, רכב שיצא לעקיפה, דהר מולי ונכנס בי בכל הכוח. מכוניתי סטתה לכיוון הנגדי והתנגשה בשתי מכוניות נוספות. מעוצמת ההתנגשות עפתי מהמכונית והתרסקתי על הסלעים הגדולים שנחו בצדי הכביש. בשארית כוחותיי זעקתי "תצילו אותי".
ואז חושך. קולי נדם.
כוחות ההצלה שחשו לעזרתי החלו במאמצי החייאה. בגלל הלסת שנשברה וצלעות בית החזה שהיו מרוסקות, נואשו הרופאים מלהחזיר בי נשמה. אחרי מאמצים רבים, כיסו את גופתי בשקית שחורה. "קבלו ביטול. אין כבר את מי להציל", עדכנו את הפרמדיק שדהר לזירה. שכבתי לרוחב הכביש בגוף מרוטש. ריאותיי חסומות ואל ראשי הפגוע לא זורם חמצן. אין דופק! אין נשימה! אין עוד מלבדו!"

תאונת דרכים קשה בסוף שנות העשרים לחייה, הותירה את אילנית – אישה נמרצת, שופעת יוזמות ועובדת סוציאלית מסורה- מרוסקת גופנית ונפשית. מה אביא לך מתנה, מפגיש את קוראיו עם תעצומות הנפש של אילנית, עם ביטחונה המוחלט בטוב, ועם אמונה גדולה במי שהביא לה את המתנה.
לאורכו של הספר אנו לומדים להכיר את אילנית של 'לפני' ו'אחרי'. מסע פיזי ונפשי- מן העיר נתיבות בדרום, דרך העיר העתיקה בירושלים ומפגשים מכריעים בהודו ועד קיבוץ מירב בצפון. לאורך כל הדרך מחפשת אילנית מענה לחידת חייה: מי אני? מהו הדבר שלשמו אני כאן? אילנית צור אריה, רעיה לנחמיה ואימא לרבקה נילי, שמואל אליהו, אשר ויהודה, מגוללת את סיפור חייה שראשיתו ערפל וסופו בהירות.

מירב מגני, מחברת ספרי הילדים "קול במעלה ההר" ו"סוד בין אבני הכותל"."מה אביא לך מתנה" הוא ספרה הראשון למבוגרים.