אסף, נער כמעט בן 13, ילד חריף בעל פוטנציאל להיות מדען, עוקב בהשתאות אחרי המפץ הקטן המתחולל יש-מאין בחיי אביו, רועי, ומביא לשינויים מרחיקי לכת בחיי כל המשפחה ואף ליותר מכך. כי בוקר אחד, כשאמו סמדר מתעוררת, היא מבחינה שמגומת האוזן של בעלה, הממשיך לישון לידהּ כמו תינוק, מבצבץ עץ-זית זערורי, עם עלים פצפונים וענפים דקיקים, עדינים יותר מהידיים של בתה הקטנה נוגה – ואם הוא לא היה יוצא מתוך האוזן השמאלית של בעלה, היא היתה חושבת שהעץ הזה ממש-ממש מתוק. וזוהי רק ההתחלה. ככדור-שלג הצובר נפח ותאוצה עוד תלך ותתגלגל, מסיבוך לסיבוך, עלילת הנובלה של ברבש – קומדיה פנטסטית שנונה, עם גוגול בהופעת-אורח, שעם זאת היא גדושה ריאליזם ומושרשת עמוק במציאות הישראלית. ברבש לא כתב אליגוריה קמוטת-מצח, אלא סיפור כֵּיפי, משעשע ומבריק, שבו עץ-זית הוא קודם-כל עץ-זית. ואם הוא גם הרבה יותר מכך, הרי זה על אחריותם הבלעדית של חֶברָה ושל שיח-לאומי. שהרי החל משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ-ישראל לפי ההבטחה בספר דברים, ועד למהומות עצי-הזית של השנים האחרונות, מככב עץ-הזית בארץ במרחב הסמלי של נרטיבים לאומיים נאבקים, המבקשים לסמן באמצעותו את הבעלות 'הטבעית והעתיקה' על הטריטוריה. הוא הנטיעה הכי שורשית מכולם, העמידה ביותר והמכה שורשים בעקשנות. הוא צבע מדי הצבא וגם 'סמל השלום'. זהו אם-כן סיפורו של אדם ש"נכנס לא זית לראש" כבעיה רפואית, ורק שלא בטובתו נראה הזית לאחרים כסמל. "המפץ הקטן" הוא ספרו הרביעי של בני ברבש, שאף כתב, בין השאר, את התסריטים לסרטים "מאחורי הסורגים" ו"אחד משלנו" ולסדרת הטלוויזיה "טירונות"