בספר זה רואים אור לראשונה שלושה סיפורים שפרקים מהם התפרסמו בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. בצירופם יחד מואר באור חדש פרי ניסיון חייו של חיים הזז בשתי התחנות הראשונות של דרכו הספרותית, פריס וירושלים, שבהן מתרחשות עלילות הסיפורים.
"בצלן של מלכויות" מספר את סיפורן של שתי משפחות יהודיות שנמלטו בעור שיניהן מן המהפכה ברוסיה ומצאו מקלט בפריס. הסיפור מתרחש בסוף שנות העשרים ומגולל את פרשת חייהם של הגולים מתוך זיקה הדוקה בין לעבר וצפייה העתיד.
גיבורי "בחבלי פריס" רובם בני העילית של החברה הצרפתית ושל החברה היהודית. אינטלקטואלים אלו מקיימים קשרים הדוקים, ומן המרקם החברתי החדש, פרי השילוב של שתי התרבויות, נוצרים טעמים חדשים והדגשים מפתיעים.
בסיפור החותם את הקובץ הזה, "מראות ירושלים" אנו מתוודעים לירושלים המנדטורית של ראשית שנות השלושים באמצעות הגיבור הראשי, מורושקה.
אביבה הזז ההדירה את שלושת הסיפורים על פי כתבי היד של הסופר, שנתגלו בעיזבונו, והוסיפה אחרית דבר.
חיים הזז (1898-1973) הוא מגדולי הסופרים העברים בעת החדשה. יצירותיו זיכו אותו בפרסים רבים, בהם פרס ישראל (1953) ופרס ביאליק (1942, 1971). כתביו תורגמו ללשונות רבות והשפיעו על דורות של יוצרים עברים.