לאור מואב, חייל בן תשע עשרה, נודע פתאום שאמו עומדת למות. עוד נודע לו שמשפחתו הסתירה ממנו את חומרת מצבה של אמו ומתכננת להמשיך ולהסתיר זאת ממנה. בתחילה הוא מסכים להעמיד פנים, לשקר ולהתכחש למציאות יחד עם כולם, אולם בתוך זמן קצר הוא מתעשת ומסרב להתנהג לפי כללי הטקס המקובלים. מרגע זה ואילך מתעוותת המציאות הישנה שלו והופכת למבוך של כבישים מלאי שוטרים צבאיים, נופי ירושלים המופגזת של 1967,ועומדות שמירה נידחות בשולי התנחלויות בשומרון.
בהתמדה, בפחדנות, ולעיתים גם באכזריות מצמררת, מתעקש אור מואב לקרוע את מסווה הכזב מעל מעשיהם של הסובבים אותו ואמו הגוועת. במהלך מלחמתו זו, לפני ואחרי מותה של אמו, הוא מוצא את עצמו רודף ונרדף, מפחיד ונפחד, ונאלץ לעשות יותר ויותר כדי לא להניח לקיטש האורב לו בכל פינה, בכל ספר ובכל סרט לגלוש לתוך חייו שלו ולתוך מותה של אמו