הצורך לשמור על הלב שלי מוגן כל חיי מעולם לא היה אתגר בשבילי. עד שהוא מציל אותי מקטטה בבר – צ'ארלי מונטגומרי, חוואי קשוח וזועף, ידיים מחוספסות, לב עקשן – ההגדרה המושלמת לקאובוי אמיתי.

הוא נרתע ממני מרגע שנפגשנו ומזהיר אותי להתרחק מהעיירה הקטנה שלו, רזורקשן במונטנה. הוא לא יודע שאני מצוידת בסוד וברשימת משאלות, ואין סיכוי שאעזוב. פשוט אשמור מרחק.

אלא שבעיירה קטנה, המרחק הזה לא מחזיק מעמד לאורך זמן. התחייבתי לעבוד בשבילו למשך שלושה חודשים ולעזור לו להציל את ביתו, את חוות החופש.
מתחת לכל החוזק שהוא מפגין, אני רואה את צ'ארלי מונטגומרי האמיתי. את הגבר שמסתתר מאחורי החוואי המחוספס עם הנטייה לצעוק. מתחת לזקנו הכהה מסתתר חיוך נדיר. מתחת לחזה הרחב שלו פועם לב עדין, לב שלאט־לאט מתחיל לפעום עבורי.
במקום לברוח חזרה אל הדרך הפתוחה לפניי, אני מוצאת את עצמי נמשכת לצ'ארלי.
אבל סכנה אורבת בצללים, מישהו שלא רוצה שצ'ארלי יצליח להציל את החווה שלו, מישהו שמנסה לפגוע בנו. בקיץ הזה אני עלולה לאבד יותר מהלב שלי – אני עלולה לאבד את חיי.

אווה האנטר היא סופרת רבי־מכר המדורגת בין חמישים הסופרים המובילים באמזון. היא כותבת רומנים עם לב, הומור וחום אנושי.

האימפריה הגלקטית, שמשלה במשך 12,000 שנים, מתפוררת וגוועת.

רק הארי סלדון, מפַתח מדע הפסיכו־היסטוריה שמאפשר לו לצפות את העתיד, מבין שהאנושות ניצבת בפתח עידן אפל של כאוס וברבריות. סלדון יודע שלא יוכל למנוע את נפילת האימפריה, אך עליו לעשות כמיטב יכולתו כדי להציל את הידע שצברה האנושות בשנות קיומה וכך לצמצם את התקופה החשוכה עד להקמתה של אימפריה שנייה.

לשם כך סלדון אוסף את מיטב המוחות באימפריה ומביא אותם לכוכב לכת נידח בקצה הגלקסיה כדי שישמשו כמגדלור של ידע לדורות הבאים. הוא מכנה את הגוף החדש בשם 'המוסד'. 

האם יש אמת בתחזיותיו של סלדון? האם ניתן בכלל לחזות התקדמות של חברות שלמות? האם אפשר לשמר ידע אנושי גם כשהחברה נסוגה לעידן של בערות בחסות כוחות הרסניים? ומהו מקומו של היחיד בתהליכים היסטוריים?

המוסד השמימי הוא יצירת מופת מאת אייזק אסימוב, מגדולי סופרי המדע הבדיוני. ספר חובה לחובבי הז'אנר וגם לכל מי שמתעניין בהיסטוריה קרובה ורחוקה, בהתנהגות האנושית, באופן שבו דמיינו בעבר את העתיד ובהשפעות של כל אלה על ההווה שלנו.