בפואמות רחבות יריעה שואב סֶן-ג’וֹן פֶּרְס תעצומות נפש מהכוחות הראשוניים, כוחות הים והתהום שקדמו לבריאה. בטקס קבלת הנובל (1960) הצהיר המשורר: “כאשר המיתולוגיות קורסות, רק בשירה יִמָצֵא מפלט ליסוד האלוהי”.
בצד איזכורים ממסעי העם ביציאת מצרים, שירתו של סֶן-ג’וֹן פֶּרְס מושפעת מהמיתוסים הכנעניים שחדרו לעלילה המקראית. בכרך התנ”ך האישי הדגיש המשורר המודרני פרטֵי פרטים מעולם הטבע הילידי, וכן נחשף לגילויי עריות במשפחת האבות. הממד המטאפיזי השזור ביצירתו משקף את פרשנותו החתרנית של שפינוזה למקרא. לפיכך איזכור ‘רוח אלוהים’ יתפרש כביטוי מעצים לסופות ולתופעות ראווה בטבע.
ד”ר יהודית קופנהגן-אוריין, חברת קיבוץ נאות סמדר, זכתה בפרסים על תרגומי שירה. תרגומיה לת.ס. אליוט ולסֶן-ג’וֹן פֶּרְס פורסמו בהוצאת “עקד” ובהוצאת “סימן קריאה”.