מחשבות לא חינוכיות - יורם הרפז

גנבו לי את המדינה. מי גנב למי? מי היו הבעלים של המדינה? מי הקים אותה ולמי יש עליה זכויות? למה הטענות הללו נשמעות כיום, ומי משמיע אותן? מאז המהפך הפוליטי ב-1977 השאלות הנוקבות הללו רק הולכות ומתחדדות.

בליל 4 בנובמבר 1995, לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, זעק מנכ"ל משרדו, שמעון שבס: "הלכה לי המדינה". כמעט 30 שנה אחרי, עם התגשמות הסיוט שלנו, אזרחי ישראל, הקריאה הזאת הופכת לכתובת מהדהדת על הקיר: אנחנו צעד אחד לפני התהום.

שבס, ממקימי ההתיישבות ברמת הגולן, שלחם במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה אין-ספור חברים, שהיה ליד ימינו של רבין המנוח, בוחן בספרו החדש את הדרך שעברנו ממדינה משגשגת, מצליחה ומלוכדת, לאוסף של פלנגות מסוכסכות במדינה שמשאביה נגזלים לצורך מטרה אחת ויחידה: ההישארות והאחיזה בשלטון.

כמי שעמד בכל צומתי קבלת ההחלטות והכיר מקרוב את מנהיגי המדינה, שבס מזהה את שורשי הבעיה וגם מספק פתרונות אפשריים למה שיכול, אולי, לשוב ולחבר בין זרמים פוליטיים שונים ולהציל אותנו מקצו של החזון הציוני. 

ספרה של לינור הדר, חשיבה מקרטעת, עוסק בחינוך לחשיבה בתוכניות הלימודים בישראל. הספר מציג דיסציפלינה מחקרית המתמקדת בחקר מדיניות חינוכית דרך מסמכי תוכניות לימודים. תוכנית הלימודים, על כל היבטיה, מהווה כלי מרכזי שבאמצעותו המדיניות החינוכית מגיעה אל שדה החינוך, אל בתי הספר והכיתות. הספר מציג ומדגים משנה סדורה של חקר מדיניות דרך מסמכי תוכניות לימודים; הוא מבסס תהליכים מחקריים שבאמצעותם ניתן לחקור מסמכי תוכניות לימודים. באמצעות ניתוח של מסמכי תוכניות לימודים הספר חושף תפיסות של קובעי מדיניות ביחס למקומן וחשיבותן של מיומנויות ויכולות קוגניטיביות בתהליך החינוך.

חשיבה מקרטעת חושף ציפיות ביחס להתפתחותן של יכולות ומיומנויות אלה בקרב תלמידי מערכת החינוך בישראל, ובאופן הזה עוזר לשרטט את דמות הבוגר של מערכת החינוך בישראל מבחינה אינטלקטואלית. הסתכלות אינטגרטיבית על ניתוח מסמכי תוכניות לימודים מצביעה על חוסר קוהרנטיות והיעדר ראיה אינטגרטיבית בהתייחסות להיבט הקוגניטיבי, בתוך ומעבר לתחומי התוכן השונים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים. כמו כן, הדיון בספר מתייחס להיבטים אפיסטמיים, לשוויון הזדמנויות, לאוטונומיה וידע של מורים כפי שאלה באים לידי ביטוי בתוכניות לימודים בישראל.

לינור הדר היא פרופ' חבר במכללה האקדמית בית ברל ובאוניברסיטת חיפה. מחקריה מתמקדים בתוכניות לימודים ופדגוגיה. במסגרת זאת היא עוסקת, בין השאר, בחקר מסמכי תוכניות לימודים, למידה והתנסות פדגוגית של מורים ומורי מורים, בפדגוגיות אלטרנטיביות ובפדגוגיות של למידה שיתופית. כמו כן חוקרת את החינוך לחשיבה; בתחום זה היא התמחתה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב.